כיצד נכתבת השורה האחרונה של שירת הים בספרי התורה? לכך קיימות שתי מסורות שונות.
לאחר שפרעה מוכה במכת בכורות, הוא נענה לדרישתם של משה ואהרן ושולח את בני ישראל ממצרים. בני ישראל עומדים לפני ים סוף, הים נבקע ובני ישראל הולכים ביבשה בתוך הים. נאמר בפרשה "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם" (י"ד, כב).
מתוך כך נגזרת ההלכה לכתוב את שירת הים "אריח על גבי לבינה". הכוונה, בצורת חומה. כאשר מעל כל שתי "לבנים" מונחת "לבנה" מעליה באמצע - ממש כפי שבונים חומה.
כמה רווחים יש בשורה האחרונה של שירת הים?
ישנה מחלוקת בין הנוסח האשכנזי-ספרדי ובין הנוסח התימני שהוא הנוסח המקורי שמופיע ברמב"ם (ומבוסס על כתר ארם צובא).
במשך השנים, מכיוון שהנוסח שמופיע ברמב"ם בכתב היד לא היה מוכר, המדפיסים שהדפיסו את הרמב"ם "תקנו" את הנוסח לנוסח שהיה קיים ומוכר אצל האשכנזים והספרדים, שמקורו בספרו של רמ"ה אבולעפיה 'מסורת סייג לתורה'. כך למעשה ישנן שתי מסורות כיצד נכתבת השורה האחרונה של שירת הים.
שיטת הרמ"ה אבולעפיה ואחרים המצטטים אותו, היא שבשורה האחרונה של שירת הים יש שני רווחים (כמוצג בתמונה למעלה).
שיטת הרמב"ם המקורית בכתב יד המבוססת על כתר ארם צובא היא שיש רווח אחד בלבד:
עוד על המבנה של שירת הים ניתן לשמוע בשיעורו של עמרם (רמי) ינאי
באדיבות מכון אות