לשון המקרא
נמצאו 25 תוצאות חיפוש
רש"ר הירש
ד"ר אביגיל ראקשיעור זה יפתח במבוא קצר לגבי השפעת העת החדשה על הקהילה היהודית, אשר הציבה בפני פרשני המקרא היהודים אתגרים פרשניים וחינוכיים חדשים: ההשכלה, האמנציפציה, הרפורמה וההתבוללות, וביקורת המקרא. לאחר מכן נעבור לעסוק בר' שמשון רפאל הירש (רש"ר הירש), אשר פירושו הוא בין המייצגים הבולטים ביותר של הגנה על היהדות מפני התופעות הנ"ל. תחילה נראה את תולדות חייו ואת מטרות כתיבת הפירוש, ולאחר מכן נראה את התייחסותו לנושאים חינוכיים שונים שעולים במקרא ושהעסיקו את בני דורו וארצו, וכן את ההתמודדותו עם אתגרי התקופה.
מלבי"ם
ד"ר אביגיל ראקבשיעור זה נעסוק במלבי"ם. לאחר תיאור של תולדות חייו, נראה את מאפייני פירושו לחלק הסיפורי של התורה. נדגים את שיטתו שהמקרא הוא אלוקי, ולכן אין בו מילים נרדפות ליופי המליצה, אלא לכל מילה משמעות מיוחדת משלה, וכל מילה נבחרה בקפידה בכדי להעביר מסר מסויים ומדוייק. לאחר מכן נעסוק במאפייני הפירוש לחלק ההלכתי של התורה, שהוא החלק העקרי של הפירוש, ונראה כיצד מלבי"ם הגן על מסורת תורה שבעל פה, בעיקר באמצעות ניסוח של כללים בלשניים להבנת המקרא.
שד"ל
ד"ר אביגיל ראקבשיעור זה נעסוק בשמואל דוד לוצאטו, הלא הוא שד"ל. לאחר סקירה קצרה של תולדות חייו, נעסוק במאפייני הפירוש, בדרכו הפרשנית של שד"ל, ביחסו לנוסח המקרא ולמדרשי ההלכה, ועוד. נראה, בין השאר, את רגישותו הספרותית של שד"ל, ואת שיטתו לגבי פירוש הכתובים בהתאם למציאות בה הם נכתבו.
הארץ והברית
הרב ד"ר חנוך גמליאלהמאמר עוסק במשמעותה של ארץ ישראל, בעקבות הזכרת מעמדה בפרשת הקללות, ובעקבות הביטוי "ריצוי הארץ" המוזכר בפרשה.
ספר ירמיהו - עברית בגובה העיניים
הרב ד"ר חנוך גמליאלתאריך פרסום: תשסה | |
האברבנאל מאשים את ירמיהו בטעויות רבות בכתיבה. בשיעור נעמוד על התופעות לשוניות הייחודיות שבספר וננסה להבין האם יש בטענתו של האברבנאל כלפי ירמיהו. מדוע ירמיהו כותב כך, בצורה השונה מהמקובל?
מקדש - בית אבנים או יעד רוחני
הרב ד"ר חנוך גמליאלתאריך פרסום: תשסח | |
בית המקדש מלווה את כל תקופת ספר מלכים, וחורבנו חותם את הספר. בשיעור נעסוק בשאלה, למה התכוונה התורה במושג 'מקדש', כשציוותה על ישראל "ועשו לי מקדש" - האם דווקא לבית אבנים או למשהו אחר? כיצד נקרא בית המקדש בספר מלכים? וכיצד הוא נקרא בספר יחזקאל? ומה יש ללמוד מכך על הייעוד של המקדש? השיעור ישלב עיקרון מתודי: כיצד לבדוק טיבו של מושג מחשבתי במקרא.
מהי כפרה - בין רש"י לרמב"ן
הרב ד"ר חנוך גמליאלתאריך פרסום: תשסט | |
הכפרה היא מושג מרכזי בתורה. בשיעור נבחן את הצעותיהם של הפרשנים להבין את המושג ואת המשמעויות המתלוות לו, ונבדוק את הטיעונים שהם מעלים בזכות הצעותיהם השונות. העיון בדבריהם ילמד על ההבדל בגישות, הן לגבי תוכנו של המושג והן לגבי דרכי הבנת הלשון של התנ"ך.
מגילת אסתר - לשון גלותית?
הרב ד"ר חנוך גמליאלתאריך פרסום: תשע | |
האומנם קיימת השפעה פרסית חזקה במגילת אסתר? עד כמה כתובה המגילה בלשון העברית המקראית הקלאסית? השיעור יעסוק בשאלות אלה וביחס שבין הלשון והתרבות בגולת בבל.
שם אדנות ומשמעותו בתורה, בנביאים ובכתובים
פרופ' יואל אליצורתאריך פרסום: תשעא | |
במקומות בהם כתוב שם ההווייה, אנחנו נוהגים לקרוא שם א-ד-נָ-י . שם זה כשלעצמו (כשאינו קרי של שם ההווייה) די נדיר במקרא. מעקב אחרי השם, שימושיו וגלגוליו בתנ"ך מעלה ממצאים מפתיעים, שיש להם השלכות עקרוניות על שאלות יסוד שבין מסורת המקרא לביקורת המקרא.
הלשון והחירות
הרב ד"ר חנוך גמליאלתאריך פרסום: תשעב | |
השיעור יעסוק בלשון העברית במבט כולל, מתוך הקבלה והשוואה בינה לשפות שמיות אחרות. נבדוק מאפיינים שונים של העברית של המקרא בהשוואה למקביליהן בשפות הקרובות לה, וננסה לראות, האם יש לעברית מאפיינים ייחודיים לעומת שפות אלה. בשלב שני נשאל את עצמנו, האם מאפיינים אלה מצטרפים למכלול שיש לו משמעות כללית, מעבר לפרטים הלשוניים המסוימים.
לפשר המילה 'מול' במקרא
פרופ' יואל אליצוריָבָל, יוּבָל, תוּבַל
הרב ד"ר יואל בן נוןחלומות וחזיונות – מתי ומדוע ארמית בתנ"ך?
הרב ד"ר יואל בן נוןתאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 6 דקות
פרקי עזרא (מפרק ד', ז) עוברים לארמית עם כתבי השטנה, וחוזרים לעברית (בפרק ו', יט) עם הפסח, אחרי חנוכת הבית השני; פרקי דניאל (מפרק ב', ד) עוברים לארמית בשיח החלומות הראשון, לפני נְבֻכַדְנֶצַר, ממשיכים בארמית עד חלום ארבע המלכויות (סוף פרק ז'), וחוזרים לעברית עם חזון הקריסה של מלכות פרס על ידי "הצפיר", אלכסנדר מוקדון. מדוע השתמשו ספרי המקרא בארמית, והאם יש לכך משמעות?
חדשנותו של רש"י בתחום הלשוני
הרב ד"ר חנוך גמליאלתאריך פרסום: תשעח | |
פירוש רש"י לתנ"ך יש בו חדשנות רבה גם בתחום הלשוני. השיעור יתן מבט כללי על חידושיו לעומת קודמיו, וכן על מגוון החידושים שיש בפירושו בנושאי לשון.
כאשר העברית השגורה בפינו מפריעה לנו לפרש כראוי את התנ"ך
הרב אורי סמטתאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 3 דקות
בימינו העברית היא שפת הדיבור הטבעית בארץ, ועל כן התחושה היא שלימוד התנ"ך אינו מצריך לימוד שפה. אך האם באמת שפת הדיבור שלנו היא שפת התנ"ך? בשיעור נעסוק במקרים שבהם מילים שינו את משמעותן, והמשמעות שניתנה להן כיום אינה המשמעות שלהן במקרא. במקרים כאלה דוברי השפה העברית העכשווית חושבים שהם מבינים את המילה בתנ"ך, וטעות בידם. ננסה לרכוש כלים לזיהוי מילה שמשמעותה השתנתה, וגם להבין כיצד אירע השינוי הסמנטי המדובר.
חסד ללא גבולות
רחל רוזןקריאות בספר משלי - בין איוב למשלי
הרב אלקנה שרלו | 41 דקותישנו ניגוד חד בין ספר משלי לספר איוב. בעוד ספר משלי מציג עמדה תמימה בה הצדיק והחכם זוכים לברכה ואושר ספר איוב זועק את זעקת 'צדיק ורע לו'. בשיעור זה נתבונן בניגוד זה ובפשרו.
"חמש עשרה קלעים" – על אי התאמה דקדוקית במין ובמספר
אוריאל פרנקתאריך פרסום: תשע"ח | |
ההקפדה על התאמה דִקדוקית במין ובמספר, שעלולה להיתפס כ"דִקדוקי עניוּת" מייגעים ומשעממים, העסיקה רבות את פרשני המקרא לדורותיהם. לאור שיטתו המפתיעה של אבן כספי, נעמוד על חסרונותיה ויתרונותיה של השיטה המסורתית ביישוב מקראות שלכאורה אינם "מדוקדקים", כגון "חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה קְלָעִים", "צָרַעַת הוּא" ו"צַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא חָסֵר", ונגלה כי שימת לב להתאמת המין הדקדוקי שופכת אור על ההבנה הנכונה והמדויקת של פסוקים.
'זמן תפילה לחוד' – שיבוץ פסוקים בתפילה והשפעתו על המקרא ועל פרשנותו
אוריאל פרנקתאריך פרסום: תשע"ט | | שעה ו- 3 דקות
שיבוץ פסוקים בסידור התפילה כרוך לפעמים בשינויים באופן קריאת הפסוק או באופן שבו הוא מתפרש. שינויים אלה יכולים להיות מכוונים על ידי מתקני התפילה או שיבושים של מתפללים. אם נשים לב לפסוקים ששובצו, ולשינויים שהתרחשו, נוכל בזמן תפילה להתפלל כהלכה, ובזמן לימוד תורה לקרוא פסוק בדיוק הראוי ולהבינו אל נכון, תוך מודעות לאפשרות ששיבוצי פסוקים בתפילותינו - לצד גורמים נוספים - עשויים להשפיע על קריאת המקרא ועל פרשנותו.
המסורה המצרפת למקרא ותפקידיה - לאור גילויים חדשים
פרופ' יוסף עופר | שעהבעלי המסורה הקדישו מאמצים רבים לשמירת נוסח המקרא, וזכו להישגים מרשימים. אחד הסוגים המעניינים של הערות המסורה הוא המסורה המצָרֶפֶת, המקבצת יחדיו עשרות מילים יחידאיות לפי עקרונות צירוף מגוונים ויצירתיים. נכיר את סגנון המסורה הזה על חסרונותיו ועל יתרונותיו: חומר גלם לעיטורים מרהיבים, מקום ליצירתיות למדנית, ותיאור תפוצה רחבת היקף של תופעות בנוסח המקרא.
יאורי מצור
שמואל פוקסשימוש בקונקורדנציה ובמילון בלימוד תנך
ד"ר נח חכםתאריך פרסום: תשס"א | | שעה ו- 3 דקות
המילון והקונקורדנציה יכולים לשמש אותנו ככלי עזר מאוד שימושיים על מנת להבין בצורה טובה יותר פרשיות בתנ"ך. במהלך השיעור נדגים זאת באמצעות המילה חסד, שמשמעותה המודרנית היא לפנים משורת הדין ואילו בתנ"ך משמעותו של החסד הוא ברית.
מדרכי "לשון נופל על לשון" במקרא
עמוס חכםבמאמר נעסוק בתופעה של "לשון נופל על לשון" במקבילות ובפרקים המתייחסים זה לזה, בחינת "דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר". בנעיין בפרשיות עמלק, בברכות ליוסף ובדימוי העץ השתול על המים במזמור א בתהילים ובירמיהו.
משמעות לא רגילה למילים רגילות
שלמה מלכיאללפעמים אנו מבינים פסוק בצורה שאינה מדויקת משום שאנו מפרשים את המילה במשמעות הרגילה שלה. אולם, לעיתים מילים רגילות נמצאות במשמעות נוספת, פחות שכיחה, אך ניתן לראות שהיא מתאימה יותר ובאמצעותה ניתן להבין את הפסוק בצורה הפשוטה ביותר. במאמר זה נביא עשר דוגמאות לכך ממקומות שונים בתנ"ך. הדוגמאות יעסקו במשמעויות המילים: נא, כן, כי, ני, גם , מן, עד, נר, שן וקץ.
עוד מילים זעירות במשמעות לא רגילה
פרופ' יוסף עופרמאמר זה נכתב בעקבות מאמרו של שלמה מלכיאל ז"ל במגדים י: "משמעות לא רגילה למילים רגילות" שעוסק במילים רגילות בנות הברה אחת שבפסוקים מסוימים יש לפרש אותן במשמעות שונה מהמשמעות הרגילה. פרופ' יוסף עופר, במאמר זה, עוסק במילים נוספות העונות להגדרה זו: צא, רים, גיל, אל, הן ובמילים נוספות בנות הברה אחת שיש להן משמעות מיוחדת: ראש, כי, קד.