על אילו כיבושים מתרברב סנחריב המצוטט בפי ישעיהו? על ידי הבנה לשונית של הביטוי 'יאורי מצור' נזהה את האפשרויות השונות.
"אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי מָיִם וְאַחְרִב בְּכַף־פְּעָמַי כֹּל יְאֹרֵי מָצוֹר" (ישעיהו ל"ז, כה).
מהם "יאורי מצור" שסנחריב מתרברב על שהחריב?
יאור, במשמעותו המילולית, הוא נהר או תעלת מים. אמנם, ברוב כמעט מוחלט של הופעותיו בתנ"ך מילה זו מתארת דוקא את הנילוס ואת התעלות היוצאות ממנו.
ניתן להבין את המילה "מצור" כפשוטה, כמו ב"וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר" (דברים כ', כ). לפי זה, יאורי המצור יהיו החפיר ותעלות שנבנו אל מול המצור בערים שכבש סנחריב, והוכחו לבסוף כחסרי תועלת כנגד עוצמתו של המלך האשורי.
אפשרות אחרת תהיה לקרוא את המילה 'מצור' כרמז ל"מצרים" (כפי שנראה לדוגמה במיכה ז', יב), אזי יזוהו ה'יאורים' עם נהרות מצרים, כמו בשאר התנ"ך.
אם כן, האם סנחריב כבר כבש את מצרים והוא מבקש להתפאר בניצחון הספציפי הזה, או שהוא מתאר את עוצמתו הכללית, כמחריב ערים ומכניען?
למרות שיש יתרון ברור לקריאה הראשונה בגלל המילה 'יאור' הקשורה בדרך כלל למצרים, היא פחות מסתברת כיוון שע"פ ההבנה המקובלת היום במחקר ההיסטורי והמקראי, סנחריב מעודו לא פלש למצרים או כבש אותה.
אולם, ייתכן בכל זאת שהביטוי מדבר על כיבוש ספציפי ולא על גבורתו הכללית של סנחריב - כיבוש העיר בבל. גם בבל, השוכנת על נהר פרת, מוקפת בחומות ובתעלות מלאכותיות הדומות ליאורי מצרים, והיא ללא ספק יעד שראוי להתפאר בכיבושו.
מאז ומתמיד ניסתה האימפריה האשורית להשליט את מרותה על דרום ארם נהריים והעיר בבל עצמה, תוך התמודדות כנגד נסיונות חוזרים למרד מצד בבל ושכנותיה. למעשה, מיד עם עלייתו של סנחריב לכס המלכות היה עליו לצאת למסע מלחמה בבבל ולהחזיר אותה לתלם.
אם כנים דברינו, דברי סנחריב אינם התרברבות כללית וריקה מתוכן על נצחונותיו - הוא מזכיר ללוחמיו ולאויביו כאחד את נצחונו הגדול על בבל המורדת, ומבקש להביא את ירושלים לחורבן דומה.
הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער