יחס הנביאים לצומות

נמצאו 23 תוצאות חיפוש

  1. הצום והשבת בישעיהו נ''ח

    פרופ' אליעזר חדד

    תאריך פרסום: תשסה | |

    ישעיהו בפרק נ"ח מזכיר את הצום "הלא צום אבחרהו" ואת השבת "אם תשיב משבת רגלך". מה דורש ישעיהו מהציבור לגבי הצום והשבת? מהם אופיים של הצום והשבת בהשקפת ישעיהו, ואיך כל זה קשור לאמירה "אז תתענג על ה'"?

  2. הבקשה לביטול הצומות

    ד"ר חזי כהן

    תאריך פרסום: תשסט | | שעה ו- 9 דקות

    מדוע יש להמשיך לצום? העם בימי הבית השני שואל זאת את הכהנים והנביאים. נעיין בשאלה של העם, בתשובה של הנביא ובעיקר בנבואה שנמצאת בין השאלה לתשובה - מה הנביא דורש מהעם?

  3. הצום והשבת

    הרב דוד סבתו

  4. ישעיהו נח-ס - מתן על הפרק

    הרב דוד סבתו

    פרק נח עוסק בשאלת אופיו של יום הצום, ומסיים עם אופיה הרצוי של השבת.

    פרק נט מתאר את הגאולה כחסד ה' כלפי בני האדם, אשר חטאיהם הם שגורמים ל"הסתר פנים".

    פרק ס  מתאר תמונת גאולה מרהיבה ושטופת אור, שבמוקדה ניצבת ציון הזורחת באור יקרות.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות וביאורי מילים, וכן מדרשים ותמונות על הפסוק "קומי אורי כי בא אורך"

  5. פסק זמן רוחני

    דוד נתיב

  6. מה יאכלו המסכנים בסוף הצום?

    הרב ד"ר יואל בן נון

  7. שאלת הצומות בימי בית שני

    הרב ישעיהו הדרי

    האם בתקופת בית שני היו צריכים להמשיך להתענות על חורבן הבית הראשון? זכריה מתמודד עם שאלה זו, ותשובתו היא, שאין תשובה. שאלת הצומות איננה השאלה העיקרית, אלא האם בני האדם מקיימים את דרישת ה' לחיות חיים מוסריים

  8. הצום הוא לא השאלה העיקרית

    הרב ישעיהו הדרי

  9. זכריה ז-ח - מתן על הפרק

    הרב דוד סבתו

    עם הקמתו של הבית השני ולקראת תום שבעים שנות הגלות, התעוררה בעם שאלת היחס אל הצומות שנהגו בעקבות חורבן בית המקדש הראשון. תשובת זכריה כוללת כמה נבואות קצרות, המבוססות על ציטוטים של נבואות קדומות מפי 'הנביאים הראשונים', בעיקר מנבואות ירמיהו. בפתיחה ובסיום מתייחס זכריה באופן ישיר לשאלת מעמד הצומות, ובתווך הוא סוקר את העבר ומזכיר את נבואות הפורענות הקדומות ואחר כך עובר לנבואות הנחמה. 

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות, ביאורי מילים, והרחבה בנושא שאלת ביטול הצומות במהלך ההיסטוריה (במדרש ובדברי הרב קוק)

  10. למה דווקא צום החמישי?

    ד"ר חזי כהן

  11. מדוע אנחנו עדיין צמים?

    הרב יובל שרלו

  12. טענו חיטים והודה לו בשעורים

    נתנאל שפיגל

  13. מקום המקדש בתהליך בניין האומה

    דוד נתיב

  14. דברי הצומות וזעקתם

    הרב דוד סבתו

  15. והאמת והשלום אהבו

    הרב דוד סבתו

  16. האמת והשלום חשובים מהצומות

    הרב אורי שרקי

  17. תעניות החורבן במקרא ובדברי חז"ל

    הרב אלחנן סמט

    תאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 9 דקות

    בשיעור נתחקה אחר מקומם של צומות החורבן (עשרה בטבת, י"ז בתמוז ותשעה באב) במקרא ותפיסתם בדברי חז"ל, ולאחר מכן נוכל להבין מה מקומם של צומות החורבן בתקופת תקומה, בתחילת ימי הבית השני ובימינו.

  18. יום צום או יום צדק חברתי?

    הרב דוד סבתו | 48 דקות

    ישנה הבחנה בין יום צום בתפיסה האלילית שמטרתו למלא את שאיפות האדם ולקבל מן האל לבין יום צום בתפיסה היהודית שעיקר ענינו הוא נתינה לאחר ותיקון מוסרי של האדם.

  19. צום ועצב אינם האידאל

    הרב אביה הכהן

  20. לצקת תוכן רוחני במעשים החיצוניים

    הרב פרופ' יהודה ברנדס

  21. גלות או גאולה ומטרתן של התעניות

    הרב אליעזר קשתיאל | 40 דקות

    בפרק ו' מצטווה זכריה להכין שתי עטרות, אחת מכסף ליהושע הכהן הגדול והשנייה מזהב למלכות - האם היא מיועדת לזרובבל או למלך לעתיד לבוא? בפרק ז' שואלים גולי בבל את הכהנים בישראל האם לצום בתשעה באב? כתגובה, משיב ה' בתמיהה: האם תיקנתם את המעשים שגרמו לצום? האם אתם עושים משפט וצדקה, חסדים עם חלשי העם והולכים בדרך ה'?

  22. והוא יבנה את היכל ה'

    הרב אברהם צרויה | 43 דקות

    בפרק ו' אנו ממשיכים עם מראות זכריה שבמהלכם מצטווה זכריה לעטר את ראש יהושע הכהן הגדול בעטרות כסף וזהב, ומנבא כיצד יהושע יחד עם זרובבל יבנו את היכל ה'. בפרק ז' עולה השאלה מקרב גולי בבל האם אפשר לבטל את הצומות על החורבן בעקבות בניית המקדש והנביא נדרש לכך. כחלק מתשובתו מזהיר הנביא את העם שלא לחזור לחטאים החברתיים, שהובילו לחורבן הבית הראשון, וממקם שם את הדגש.

  23. ”כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי“ – בין תשעה באב לצום גדליה

    ד"ר טובה גנזל | 47 דקות

    מה היה מעמדו של צום תשעה באב בימי בית המקדש השני? האם המשיכו לצום בו? את השאלה הזו נשאל הנביא זכריה בימי בניין הבית, אבל הוא ענה תשובה לא ברורה וצירף לשאלה גם את צום גדליה. כדי לגלות מדוע צום גדליה מרכזי כל כך בעיני זכריה נקרא את סיפור רצח גדליה במקורותיו המקראיים ונבין את משמעותו, ואולי כך נבהיר את תשובתו העמומה והדו-משמעית של זכריה.