דברי הצומות וזעקתם

עם הקמתו של הבית השני ולקראת תום שבעים שנות הגלות, התעוררה בעם שאלת היחס אל הצומות שנהגו בעקבות חורבן בית המקדש הראשון. פרק ז' פותח בתיאור בוא משלחת, ככל הנראה מאת גולי בבל, אל הכהנים והנביאים שבירושלים ובפיה שאלה על אחד הצומות (ז', א-ג). תשובת זכריה בפרקים ז'-ח' כוללת כמה נבואות קצרות, המבוססות על ציטוטים של נבואות קדומות מפי 'הנביאים הראשונים', בעיקר מנבואות ירמיהו. בפתיחה ובסיום מתייחס זכריה באופן ישיר לשאלת מעמד הצומות, ובתווך הוא סוקר את העבר ומזכיר את נבואות הפורענות הקדומות ואחר כך עובר לנבואות הנחמה.

א. 'הַאֶבְכֶּה בַּחדֶֹשׁ הַחֲמִשִׁי?': פתיחה - שאלת המשלחת (ז',א-ג).

מה המניע לשאלת ביטול הצום על החורבן ומהו שורש ההתלבטות? התחשבו בתזמון השאלה (א, ה) ובזהות השואלים. ראו את דברי הרד"ק: 'האבכה - כי עדיין לא היו מאמינים בבנין הבית מפני האויבים שהשביתו את המלאכה כמה שנים ועתה אף על פי ששמעו כי היו בונים היו קטני אמנה ולא היו רוצים לעלות מבבל כי לא היו מאמינים שישלם בנין הבית ויעמד מפני הצרים אותם ושאלו אם יצומו בתשעה באב כמו שעשו שבעים שנה'.

ב. 'הֲצוֹם צַמְתֻּנִי אָנִי?': בין צום לציווי (ז',ד-ז).

השאלה ההלכתית מופנית לכהנים ולנביאים, אבל רק זכריה משיב לעם הארץ ולכהנים גם יחד . מהי התפיסה העולה מדברי השואלים ביחס לצום ואיזו טעות יסודית מוצא בה זכריה? שימו לב להבדל בין האופי ההלכתי של השאלה לאופיה הנבואי של התשובה. חשבו, כיצד מאופיין הצום על פי דבריו של זכריה.

ג. 'וְלִבָּם שָׂמוּ שָׁמִיר מִשְּׁמוֹעַ אֶת הַתּוֹרָה... בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִאשׁנִֹים': הפרת צו ה' ועונשו (ז', ח-יד)

בפסקה זו שב זכריה ומפרט את תביעת הנביאים הראשונים ואי קיומה בידי האבות

1. עיינו בתיאור התביעה הנבואית (ט-י). מה מאפיין אותה? תנו דעתכם למבנה הפסקה - ארבע צלעות הנחלקות לשני צמדים מקבילים. בחנו את ההתפתחות בכל צמד ובין הצמדים

2. דברים אלה מבוססים על נבואות ירמיהו (בייחוד ירמיהו ז', ה-ט). השוו בין שתי הנבואות: איזו תוכחה השמיט זכריה מנבואת ירמיהו, ואיזו תביעה הוסיף על דבריו? נסו להסביר זאת על רקע תקופתו.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"