השאלה של העם על הצומות נשאלת בחודש כסלו, אז מדוע השאלה היא על תשעה באב ולא על עשירי בטבת?
בימי שיבת ציון ובניית המקדש העם תוהה האם הצומות על חורבן הבית הקודם יבוטלו, וכך העם שואל את הכהנים והנביאים: "האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים?" (ג)
העם שואל על החודש החמישי, כלומר על צום תשעה באב. מה שמפתיע הוא שהעם שואל את השאלה בחודש התשיעי, חודש כסלו. מדוע העם מוטרד מצום החמישי ולא מהצום שקרוב למועד שבו הוא שואל, צום עשרה בטבת?
המלבי"ם מציע שהסיבה לכך היא משום שתשעה באב חמור יותר משאר הצומות. כך שאם יש צורך לצום בתשעה באב אולי יש צורך גם לצום בשאר הצומות, ואילו אם לא צריך לצום בתשעה באב, אז וודאי שאין צורך לצום בשאר הצומות.
נראה שניתן להציע אפשרות אחרת. הצומות כולם מלבד תשעה באב, מייצגים את תהליך החורבן. כל אחד מהם הוא נדבך נוסף לחורבן שעליו צמים בתשעה באב. כלומר צום תשעה באב מייצג את שיא התהליך של החורבן. לכן שואלים העם דווקא על צום החמישי: האם יש צורך לצום את הצום שמייצג את שיא התהליך של החורבן, או שמא אין עניין לציין את החורבן של המקדש הקודם?
מרכז הדיון כאן הוא לא בצום קל או חמור, אלא בשאלה מה מייצג הצום. תשעה באב בניגוד לכל הצומות האחרים מייצג את החורבן ממש, כשיא השבר, ולכן יש לתהות דווקא עליו.
סוכם ונערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור שהועבר בימי העיון בתנ"ך