סיפור גלות מצרים מתואר בפי הנביא יחזקאל באמצעות משל מוזר ומופלא, על תינוקת שננטשה על ידי הוריה בעת לידתה, והושלכה עירומה על פני השדה, ועל אדון, עובר אורח, העובר על פניה וקורא באוזניה: "בדמייך חיי, בדמייך חיי". מה פשר דימוי יוצא דופן זה, שאינו הולם לכאורה את סיפור התורה על גלות מצרים שנגזרה במחשבה תחילה, ומה פשר הקריאה הכפולה: המקרבת ודוחה: בדמייך חיי, בדמייך חיי? בשאלות אלה נעסוק בשיעור, אגב עיון מדוקדק בחלקו הראשון של פרק ט"ז ביחזקאל, ונבקש לחשוף בעקבות פרק זה תובנה מקורית, השופכת אור חדש על תהליך גאולת מצרים.

הפניות נוספות
יחזקאל, לג
ימי עיון בתנך - תשסט