תולדות השראת שכינה (יז) - איסור הבמות - תולדותיו ומשמעותו (א)

ראינו כי לדעת הרמב"ם הציווי "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי" מכוון להיתר במות, דהיינו: לפרקי הזמן בהם הותר קרבן כל איש בביתו. למעשה, ההיתר להקריב שלא במשכן היה מוגבל לתקופות מסוימות ביותר, כמפורט במשנה בזבחים (פי"ד משניות ד-ח). בשיעור זה נציג את התקופות השונות בתולדות האיסור. כפי שנראה, החלוקה הבאה במשנה מוכחת מן המקראות, ומשקפת נאמנה את המתואר בתורה ובנביאים.