הרב יצחק לוי
נמצאו 163 תוצאות חיפוש
כיבוש הארץ
הרב יצחק לויבשיעור זה נתחיל לעסוק בתולדות השראת השכינה מכניסת בני ישראל לארץ, ובפרט נתמקד בכמה סוגיות הקשורות לכניסת בני ישראל לארץ. במסגרת זאת נדון במעבר מהנהגה ניסית להנהגה טבעית ובתפקיד הארון בכיבוש הארץ.
מיכה ג' - הנבואה הראשונה על חורבן ירושלים
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשסד | |
מיכה הוא הנביא הראשון שמנבא על חורבן המקדש. בשיעור נבין את משמעותו של ראשוניות הנבואה, וכיצד הנבואה של מיכה הפכה להיות אב טיפוס לנובאות רבות אחרות שנאמרו אחרי נבואה זו
מלכות אחז כהיפוכה של מלכות חזקיהו
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשסו | |
נעיין בדמותו של אחז ובדמותו של חזקיהו, ונשווה ביניהם. נראה כי הדמויות שלהם מורכבות. דמותו של אחז משדרת ייאוש מהקב"ה. הוא אינו רוצה קשר עם הנביא, אינו מאמין שה' יכול להביא את הישועה, ולכן תפיסתו מאד פרגמטית. לעומתו, חזקיהו מאד אקטיבי, ומאד מאמין בישועת ה': מבער עבודה זרה, מאמין בנביא, מחזיר את עבודת ה' לקדמותה. אולם, לבסוף הבטחון בה' חורג מגבולותיו, והופך לבטחון בכחו ובעמים זרים.
מזמור שיר חנוכת הבית - לדוד
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשסו | |
"מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" - לאיזה בית הכוונה? האם לבית המקדש? הרי דוד לא בנה אותו! איך נקרא המקדש על שם דוד אם מי שבנה אותו הוא שלמה? כיסופי דוד למקדש ויזמותיו להכין את בנייתו מזכים אותו בקריאת המקדש על שמו.
מי בוחר בירושלים - הקב"ה או דוד?
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשסז | |
דוד החליט מיוזמתו להפוך את ירושלים לעיר בירתו ולעיר המקדש, אך רק כשדוד מוכן למסור את נפשו ממש, ולבטל את כל מה שהוא עשה כולל כל השושלת שלו, הקב"ה מגלה לו את המקום, מפני שהמקדש מחייב כפיפות מוחלטת של האדם לקב"ה. ה' הוא שיבחר את המקום אך לשם כך נדרשת מסירות נפש ואחדות של העם.
המשמעות של קרבת ירושלים למדבר
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשסח | |
האם ישנה משמעות רוחנית לקרבה המיוחדת של ירושלים למדבר? מחד, ירושלים הרבה יותר תלויה ומותנית בגשמים בגלל קרבתה הגדולה למדבר. מאידך, לעתיד לבוא ניבאו כמה נביאים כי מים חיים ייצאו מירושלים וישקו את העולם (הים התיכון וים המלח). מהי המשמעות הרוחנית של שני ההיבטים הללו?
השארת הארון בירושלים במרד אבשלום
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשסח | |
מהי משמעות הויכוח בין צדוק לדוד, האם להשאיר את הארון בירושלים או לא? האם ישנו קשר בין עמדת דוד להשאיר את הארון בירושלים, לבין התייחסות דוד אל הארון כשהעלה אותו לראשונה לירושלים? האם ישנו כאן תיקון, ובמה?
גדול יהיה כבוד הבית האחרון מן הראשון
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשסח | | שעה ו- 15 דקות
על רקע דברי העידוד של הנביא חגי לקראת בניין הבית השני נאמר, כי הבית השני יהיה גדול מן הבית הראשון. האם משהו מנבואה זו התקיים? בהשוואה בין בית ראשון לבית שני - מי גדול ממי ובמה?
חברון - עיר החיבור, שכם - עיר הפילוג?
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשסט | |
שכם וחברון הינן ערים משמעותיות בתולדות ישראל. תוך כדי סקירת המאורעות שאירעו בהם, נעמוד על צביונן ומהותן המנוגדות של שתי הערים, ונבקש לראות מהו היחס ביניהן: במה חברון הינה עיר חיבור, והאם שכם היא עיר של פילוג בלבד?
בית המלך למרגלות בית ה' - סיכוי או סיכון?
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשסט | |
בית ה' ובית המלך בימי שלמה סמוכים היו זה לזה, ונבנו כמכלול מבנים אחד. האם הקִרבה הגדולה ביניהם, צורתם וסגנונם, מאפשרים את היחס הנכון בין מלכות בשר ודם ומלכות ה'? מהי דעתו של ספר מלכים על כך, ואיך מתייחס לכך הנביא יחזקאל? האם גובר הסיכוי שבקרבה או שמא הסיכון?
חלום חגי וזכריה ושברו
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשסט | |
חגי וזכריה, נביאי שיבת ציון, ניבאו נבואות מרחיקות לכת אודות הגאולה בתקופתם. אך במרחק דור אחד בלבד, בימי עזרא ונחמיה, התברר, כי נבואות אלו רחוקות מלהתממש. מדוע? ומה הייתה משמעות הנבואות הללו?
גילוי מקום המקדש - מדוע על ידי מגפה?
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשע | |
בשיעור ננתח את פרשת גילוי מקום המקדש בגורן ארוונה היבוסי ונבחן מדוע גילוי המקום היה כרוך במגפה. האם ניתן היה לגלות את המקום אחרת ומהי המשמעות של הגילוי בצורה זאת. (השיעור עוסק בסיפור בשמואל ב פרק כ"ד. אותו סיפור (עם כמה שינויים) מופיע בדברי הימים א פרק כ"א)
חזקיהו וישעיהו - בין מלך לנביא
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשעב | |
ישעיהו הנביא, במסגרת קשריו עם חזקיהו, גם משבח אותו וגם מבקר אותו. איך רצה הנביא שחזקיהו יתייחס למלך אשור? איך ייתכן כי חזקיהו, המתואר במלכים כאחד המלכים הצדיקים ביותר, מקבל ביקורת כל כך קשה מישעיהו הנביא, שככל הנראה ליווה אותו מראשית דרכו? מה ניתן ללמוד ממערכת יחסים זאת על היחס המתוקן בין מלך לנביא?
דוד המלך - בין השתדלות לביטחון
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשעג | | שעה ו- 11 דקות
בשיעור זה נבחן באמצעות לימוד מאורעות מרכזיים בחייו של דוד את היחס בין עשייתו של דוד לבין מצבים בהם הוא נמנע מעשייה, גם כשהיא מתבקשת, מתוך ראיית המציאות כהשתקפות של ההנהגה האלוקית. נעיין בספרי שמואל, דברי הימים ותהילים ונחפש מעין 'מפתח' שיבהיר/יאיר את השינוי בהתנהגותו של דוד, ובעזרת דברי חז"ל נבקש להבין את תפיסתו הרוחנית המיוחדת של דוד לגבי ביטחון בה' והשתדלות אנושית.
הקטורת - חוצצת או מחברת?
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשעג | |
נתבונן במשמעות מיקום הציווי על בניין מזבח הקטורת בסוף הציווי על בנין המשכן ולא עם יתר כלי הקודש. נבחן הופעות שונות של הקטורת, ובעזרתן נעסוק בשאלה האם הקטורת היא 'מנחת הפתיח', המאפשרת את עצם הכניסה אל הקודש או שהיא 'מנחת הסיכום', המאגדת בסופה של כל העשייה בקודש כלפי מעלה
משא גיא חזיון
הרב יצחק לוי | 59 דקותלא במקרה מופיע משא גיא חזיון המתייחס לירושלים כולה בסמוך לנבואה הנאמרת לשבנא אשר על הבית. המכנה המשותף בין הנבואות הוא ביקורת על הביטחון המופרז, הן של יושבי ירושלים ובראשם חזקיהו הנשענים על בריתות עם העמים סביב ועל מפעלי המים האדירים והביצורים, והן של שבנא הכורה לעצמו בהתנשאותו קבר בקברי בית דוד. במהלך השיעור נראה כי יתכן מאוד שהבטחון המופרז שגילה שבנא השפיע על האווירה הכללית בירושלים וגרם לנזקים חמורים. החלפת שבנא, משום כך, היתה מהלך מתבקש והיוותה מרכיב מרכזי בתשובתו של חזקיהו.
פרקי המקדש ביחזקאל
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשעא | | 59 דקות
פרקים מ-מח עוסקים בתיאור של המקדש ושל מצב חדש בארץ. בשיעור נעמוד על האפיון החדש של המקדש שמתאר יחזקאל, ועל הקשרים לפרשיות אחרות במקרא והמשמעות שלהם
בחירת ירושלים ומלכות בית דוד
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשסה | |
במזמור מובאות שתי שבועות מקבילות: שבועת דוד למצוא מקום לשכינה והמענה לה בשבועת ה' לדוד שביתו ימלוך לנצח. בשיעור נתאר את השלבים שבבחירת מקום השכינה ונסביר מדוע בניית המקדש תלויה בקביעות המלוכה
שיר השירים - קודש הקודשים?
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשעז | |
בנוסף להיות הארון כיסא ה', הוא ככל הנראה מסמל גם מיטה. החבאת המלך יואש בחדר המיטות מתפרש כהימצאות בקודש הקודשים. הכרובים עם עלייתם של עם ישראל לרגל מחובקים והם מבטאים חיבת זכר ונקבה. הדימויים על שכינה ביניהם ואש אוכלתן שנאמרו על חתן וכלה לקוחים מקודש הקודשים שהוא החדר האינטימי בו מתרחש המפגש הקרוב ביותר בין כנסת ישראל לקב"ה.
השלבים בבניית הבית השני
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשסד | | שעה ו- 10 דקות
בשיעור נראה את השלבים השונים לבניית בית מקדש, ננסה להבין את משמעות כל אחד מהשלבים ונעסוק בשאלה : מדוע לא שרתה השכינה? נציע שהסיבה לכך היא שהמקדש נבנה בחסות הפרסים, במצב שאין שלטון יהודי בארץ ישראל, שסביבו מתאחד העם. בבית ראשון- ישראל נכנסו לארץ, דוד כבש את ירושלים- עיר שסביבה יתאחד העם ורק לבסוף נבנה בית המקדש. לעומת זאת, בבית שני, נבנה המקדש, לאחר מכן נבנתה ירושלים ורק לבסוף זכינו למדינה מצומצמת בשטחי יהודה ובנימין. בדורנו, סדר האירועים דומה לבית ראשון, על מנת לזכות לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו עלינו לפעול מתוך מגמה לאחדות ומתוך מסירות נפש.
בין בית שני לבית ראשון
הרב יצחק לויפנחס ואליהו - קנאות ושלום?
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשעז | | שעה ו- 8 דקות
מי שנלחם נגד אויבי הטוב והאמת האלוקית הוא מלוחמי ברית השלום בארץ. שורש קנאתו היא אהבת ישראל. בקנאתו פעל פנחס ככוהן על ידי התמסרותו המכפרת. כשם ששבט לוי זכה בלויה בעקבות מעשהו בחטא העגל כך זכה פנחס בכהונה בעקבות מעשהו. לעומת פנחס, אליהו תבע רק את כבוד האב ולא במקביל את כבוד הבן ועל כן הוא מפסיק להינבא. אך לעתיד לבוא אליהו הוא זה שישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. התיקון המלא של ישראל הינו רק בחיבור בין אהבת ה' לאהבת ישראל.
מה חטאה יולדת?
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 12 דקות
היולדת מוזכרת בתחילת פרשת תזריע בראש העיסוק בטומאות היוצאות מהגוף ובטהרה מהן. בשיעור נסביר מדוע היולדת נטמאת, נלמד על תהליך טהרתה ועל הקרבנות שהיא מקריבה, ונברר מדוע היא מקריבה קרבן חטאת
מי יעלה בהר ה'?
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 6 דקות
מזמורים ט"ו וכ"ד בתהלים מסבירים מי ראוי לעלות להר ה'. באמצעות בירור הזיקה בין הצדק והמשפט לקב"ה, לבית המקדש, ולמלכות ישראל וירושלים נסביר מדוע מי שרוצה לעלות למקדש ולעבוד בו את ה' נדרש למידות מתוקנות בתחומים שבין אדם לחבירו.
בין כוהן ללוי
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 5 דקות
מה בין כהן ללוי? נעסוק תחילה בבחירת אהרון שלא מנומקת לעומת בחירת שבט לוי בעקבות חטא העגל. בשיעור נערוך שתי אבחנות עקרוניות בין כהנים ללויים: האחד קשור לדיני טהרה והשני שייך למידת החסד או מידת הדין. לבסוף נראה כיצד ספר דברים, בשונה מספרי שמות ויקרא ובמדבר, התורה מדברת על הכהנים הלויים כגוף אחד: לוי יכול לבחור לשרת ככהן. כך נגיד למסקנה שלויה מבטאת את הצד השבטי השושלתי ואילו הכהונה מייצגת את צד הבחירה לשרת בקודש.
ירושלים המקראית - הקדמה - מגמת השיעור ותוכנו
הרב יצחק לוימקומות רבים בארץ ישראל, ולכל אחד מהם צביון רוחני ומשמעות עצמית. המיקום, השיוך השבטי, הזיקה הגיאוגרפית לסביבה והאירועים המתרחשים בו - כל אלו מבטאים את מהותו של המקום מחד, ויוצרים ומעצבים את אופיו מאידך. על אחת כמה וכמה, שעקרון זה נכון ביחס לירושלים - בירת מלכות ישראל ומקום השראת השכינה בעולם. במהלך השיעורים נבחן את צביונה של העיר בתקופות השונות, ונשתדל לעמוד על משמעות התקופה, המאורעות והדמויות לצביונה של ירושלים.
הדרך אל ירושלים בתורה (א)
הרב יצחק לויהרמב"ן מבאר את משמעותם של סיפורי האבות בבחינת "מעשה אבות סימן לבנים": מעשי האבות הם מעשים נבואיים, הסוללים את הדרך לבנים. אנו ננקוט בגישה זו ביחס למסלול שבו נכנסו אבותינו לארץ, ונבחן את משמעותו ביחס לירושלים לאבות ולדורות. חלק א' ידון במסלול האבות - באילו ערים עברו בכניסתם לארץ, וחלק ב' יעסוק במשמעותו הרוחנית של מהלך זה לדורות.
הדרך אל ירושלים בתורה (ב)
הרב יצחק לויבשיעור זה ננסה להבין את מסלול הכניסה של האבות ושל בני ישראל לארץ על פי אפיונן של הערים שעברו דרכם. מהי משמעותן הרוחנית של שכם ושל בית אל?
הדרך אל ירושלים בתורה (ג)
הרב יצחק לויבשיעור זה ננסה להבין את מסלול הכניסה של האבות ושל בני ישראל לארץ על פי אפיונן של הערים שעברו דרכם. מהי משמעותן הרוחנית של חברון ושל ירושלים? מהי משמעותו של המהלך כולו?
ירושלים בתורה (א) - מדוע אין ירושלים נזכרת בתורה בשמה?
הרב יצחק לויבאופן מפתיע, ירושלים אינה מוזכרת בתורה בשמה המלא, והיא מופיעה לראשונה בשם זה רק בספר יהושע. עם זאת, ישנם כמה רמזים לעיר בתורה. מדוע מקום שעתיד להיות בירת מלכות ישראל ומקום השראת שכינה לדורות אינו מוזכר במפורש בשמו? ברור שהדבר אינו יכול להיות מקרי, ובשיעור ננסה לעמוד על סיבותיו.
ירושלים בתורה (ב) - פגישת אברם עם מלך סדום ועם מלכי-צדק
הרב יצחק לויכפי שראינו בשיעור הקודם, ירושלים אינה מוזכרת בתורה בשמה כלל. אף על פי כן, ירושלים רמוזה כבר בפרשת לך-לך: כשאברם חוזר ממלחמת ארבעת וחמשת המלכים, מקבל את פניו מלכיצדק מלך שלם. בשיעור זה נעסוק בפגישה זו, בהיבטים הגאוגרפיים של הפרשה ובמשמעותה הרעיונית.
ירושלים עיר הצדק
הרב יצחק לויאגב עיסוקנו בשיעור הקודם בדמותו של מלכיצדק, נקדיש שיעור זה לאופיים של ירושלים ומקום המקדש כמקומות של צדק.
ירושלים עיר הצדק והמלכות
הרב יצחק לוימהי הגדרתם של מושגי הצדק והמשפט? מהו הקשר המהותי בין הצדק והמלכות - שני היסודות העיקריים העולים מן המפגש בין אברם, מלכיצדק ומלך סדום?כיצד מתגלה קשר זה, הן ביחס למלכות הקב"ה והן ביחס למלכות בשר ודם, בירושלים ובמקדש?
ירושלים בתורה (ג) - הר המוריה - זיהויו ושמו
הרב יצחק לויבפתח פרשת העקדה מצטווה אברהם לקחת את יצחק ולהעלותו לעולה על הר המוריה. אין בפרשה דברים ברורים על מיקומו של ההר, וגם למשמעות שמו ניתנו פירושים שונים.
ירושלים בתורה (ד) - הר המוריה והעקדה (א)
הרב יצחק לויהשיעור נוגע בכמה סוגיות הקושרות את מעשה העקדה להר המוריה, ובמשמעותו של קשר זה לדורות. מסתבר, שפרשת העקדה מהווה רמז למקדש שעתיד לקום על ההר, ויש לה השלכות למעמדו של המקדש גם לאחר בניינו.
ירושלים בתורה (ד) - הר המוריה, העקדה והר סיני (ב)
הרב יצחק לויבהיבטים שונים, העקדה רומזת למקומו העתידי של בית המקדש. הדבר מתבטא במזבח המוקם על ראש הר המוריה, בקרבן המוקרב עליו, בהתגלות בהר המוריה (בהשוואה להתגלות ליעקב בבית-אל) וביחס שבין ראיית המקום לבין יראת הקב"ה. בנספח לשיעור זה נעסוק ביחס שבין הר המוריה לבין הר סיני, ובין ההתגלות החד-פעמית במעמד הר סיני לבין ההתגלות התמידית בבית המקדש.
משמעות השם ירושלים
הרב יצחק לויכחלק מסדרת שיעורים על ירושלים המקראית, עוסק הרב יצחק לוי בשם העיר "ירושלים" - במדרשי חז"ל, בפרשנות המסורתית, במקורות חיצוניים ובמחקר המודרני. אגב כך בוחן הרב יצחק לוי את היחס בין שני חלקי השם - "יראה" ו"שלום", ועומד מתוך כך על אופייה של העיר. השיעור עוסק בהבנות השונות למשמעות שמה של העיר, דרך עיון בפרשיות בהם נפגש אברהם עם ירושלים.
המקום אשר יבחר ה'
הרב יצחק לויהשיעור עוסק במשמעות הביטוי "המקום אשר יבחר ה'", מתוך עיון במקור המופיע בפרשת ראה . במסגרת זו, עוסק השיעור גם במעמדה של שילה, ובמשמעות הבחירה של ירושלים כעיר.
הטופוגרפיה של ירושלים הקדומה (א)
הרב יצחק לויהשיעור עוסק בנחלים העוברים בתוך ירושלים: הגיחון, הנחל האמצעי, וגיא בן הינום. לכל אחד מהנחלים אופי מיוחד, שמהווה מרכיב בהבנת משמעותה של העיר.
הטופוגרפיה של ירושלים הקדומה (ב)
הרב יצחק לוימהם הנתונים הטופוגרפיים שגרמו לבחירתה של ירושלים? מה היו השלבים של התפתחות העיר, ומהי משמעותם הרוחנית? להיכן עתידה ירושלים להתרחב בעתיד?
הטופוגרפיה של ירושלים הקדומה (ג) - זיקת ירושלים למדבר
הרב יצחק לויירושלים עומדת בסמיכות למדבר. קרבתה למדבר היא בעלת משמעות רוחנית רבת פנים, בעיקר לגבי התלות התמידית בקב"ה, הקשר ההדוק שבין המקדש לבין המים והגשמים, הזיכרון לימי הנדודים במדבר, ההנגדה לשחיתות שפשתה בירושלים והתקווה להחזרת השכינה לירושלים בעתיד.
קודש הקודשים - שיר השירים?
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשע"ז | |
השאלה העקרית בה נעסוק בשיעור היא, מהו ייעודו של קודש הקודשים? באיזה מובן קודש הקודשים הוא שיר השירים? האם הקודש הוא מקום השראת השכינה או מקום עבודת האדם את ה'? מקובל להתבונן במקדש כולו כארמון מלכותו של הקב"ה ועל קודש הקודשים כחדר בו נמצא כסא המלך. האם ייתכן כי לצד הבנה זאת, ניתן לומר כי קודש הקודשים הוא גם מקום חיבה בין הקב"ה לכנסת ישראל ואם כן במה?
ירושלים בתורה (ה) - נחלת בנימין - נחלת שכינה (א)
הרב יצחק לוימדוע נקבעה נחלת בנימין כנחלת השכינה? שיעור זה עוסק בברכת משה לבנימין, בפרט במשמעות הביטוי "ובין כתפיו שכן"; וכן במשמעויות השונות של השראת שכינה במקום נמוך, בהתייחסות לסוגיית גובהו של בית המקדש בכלל.
ירושלים בתורה (ה) - נחלת בנימין - נחלת שכינה (ב)
הרב יצחק לוימדוע נקבעה נחלת בנימין כנחלת השכינה? שיעור זה עוסק בברכת משה לבנימין, בפרט במשמעות הביטוי "ובין כתפיו שכן"; וכן במשמעויות השונות של השראת שכינה במקום נמוך, בהתייחסות לסוגיית גובהו של בית המקדש בכלל.
ירושלים בתורה (ה) - נחלת בנימין - נחלת שכינה (ג)
הרב יצחק לויהאם נחלת בנימין היא אכן נחלת השכינה? מהי משמעות ההקבלה בין בית אל לבין ירושלים?
ירושלים בתורה (ה) - נחלת בנימין - נחלת שכינה (ד)
הרב יצחק לוימהו ייחודו של שבט בנימין? במה זכה להיות השבט שה' ישרה את שכינתו בנחלתו? מהן המשמעויות של קביעת נחלת בנימין כנחלת השכינה?
שלוש פנים בחנוכת המשכן
הרב יצחק לוי | 31 דקותבשלוש מקומות בתורה מסופר לנו על חנוכת המשכן, ובכל אחת מהן מודגש פן אחר של השראת השכינה בו. נבחן את מהותן של שלוש הפעמים ואת הופעתו ותפקידיו השונים של משה בכל אחת מהן.
ירושלים בתקופת הכיבוש וההתנחלות (א) - מעמדם של ירושלים והמקדש במשך התקופה
הרב יצחק לויחלקו הראשון של השיעור מראה כי מימי יהושע ועד ימי דוד נשארה ירושלים עיר נכרית ועומד על משמעות הדבר. חלקו השני עוסק בהיעלמו של מקום המקדש במשך תקופה זו - כמו גם בהתעלמות של עם ישראל ומנהיגיו ממנו.
ירושלים בתקופת הכיבוש וההתנחלות (ב) - לאיזה שבט שייכת ירושלים
הרב יצחק לויהשיעור עוסק בשיוכה השבטי של ירושלים לאור הפסוקים השונים המתייחסים לסוגייה ולאור התיאור המפורט של גבול יהודה ובנימין.
ירושלים בתקופת הכיבוש וההתנחלות (ג)
הרב יצחק לוישיעור זה, החותם את השיעורים על ירושלים בתקופת הכיבוש וההתנחלות, דן בתיאור הגבול בין בנימין ליהודה בחז"ל ובמשמעויותיו, וכן בשאלה מדוע לא כבשו בני ישראל את ירושלים עד ימי דוד.
משמעות הציצית והתכלת
הרב יצחק לוי | 30 דקותבשיעור זה נעקוב אחרי הפירושים השונים לציצית ולתכלת דרך שמם ומהותם, ולבסוף נראה את הדמיון שלהם למשכן ואת משמעותו.
מבוא לירושלים בימי דוד (א) - בחירת ירושלים והמקדש (א)
הרב יצחק לוישיעור זה פותח את העיסוק בירושלים בימי דוד, ותמצית טענתנו היא שמהלך בחירת העיר והמקדש מורכב משלושה שלבים: בחירה אנושית-מלכותית בעיר ירושלים; בחירה א-לוהית במקום המקדש; בחירה א-לוהית בעיר ירושלים. בשיעור זה נעסוק בבחירתו של דוד בירושלים, ונראה כי היא נעשתה ביוזמתו המוחלטת של דוד, בלי התערבות א-לוהית, וננסה לבחון מה הביא אותו לבחירה זו.
מבוא לירושלים בימי דוד (א) - בחירת ירושלים והמקדש (ב)
הרב יצחק לוישיעור זה פותח בהעלאת הארון ובבקשת דוד לבנות את בית ה', ועוסק בניתוח פועלו של דוד למען המקדש, בבחירה הא-לוהית בירושלים בימי שלמה ובהקבלת המהלך הכולל לצביונה של ירושלים בתורה ולקורות תקופתנו.
מבוא לירושלים בימי דוד (ב) - הבחירה הא-לוהית בירושלים
הרב יצחק לויבשיעור זה נבקש להבהיר את משמעות הבחירה הא-לוהית הסופית בירושלים בימי שלמה. נביא את הראיות לכך שבחירה זו אכן אירעה באותה תקופה ונעמוד על המשמעויות של נצחיותה.
מבוא לירושלים בימי דוד (ג) - הזיקה בין מלכות למקדש ובין בחירת מלכות בית דוד לירושלים
הרב יצחק לויבשיעור זה נסקור את המשמעויות השונות של הקשר בין מלכות למקדש בכתובים, במדרשים ובהלכה ואת הזיקה המיוחדת בין בחירת ירושלים ובין בחירת מלכות בית דוד.
מבוא לירושלים בימי דוד (ד) - ההבטחה כי מלכות בית דוד תעמוד עד עולם
הרב יצחק לויפרק זה, המסיים את המבוא לימי דוד ואת שיעורינו לשנה זו, בוחן את משמעות ההבטחה הא-לוהית לדוד כי מלכות ביתו תתקיים עד עולם, ובעיקר את השאלה אם הבטחה זו היא מותנית או שמא אין היא תלויה בדבר.
מלכות דוד בירושלים (א) - כיבוש ירושלים
הרב יצחק לויהשיעור עוסק בפרטי כיבוש ירושלים - מעשהו הראשון של דוד אחרי המלכתו בחברון על כל ישראל. הכיבוש מתואר בספרי שמואל ודברי הימים, וכאן נדון בהבדלים ביניהם וננסה לראות כיצד משלימים שני התיאורים זה את זה, ולעמוד באמצעותם על המשמעויות השונות הטמונות בכיבוש ירושלים: ההתמודדות נגד היבוסים ונגד הפלשתים הבאים לעיר עם כיבושה מחד גיסא, וההתמודדות הפנימית של דוד עם חולשות רוחניות שמנעו ממנו, על פי חז"ל, את כיבוש העיר, מאידך גיסא.
מלכות דוד בירושלים (ב) - העלאת הארון לירושלים (א)
הרב יצחק לויהעלאת הארון היא המעשה הממלכתי המשמעותי הראשון שעשה דוד לאחר כיבוש ירושלים והפיכתה לעיר בירת מלכות ישראל. בסדרת השיעורים הקודמת הזכרנו שני חידושים גדולים הקשורים במעשה: ראשית, עצם התעוזה שבהתעניינות בארון ובלקיחתו; שנית, הבאת הארון לבירה ירושלים, ולא למשכן, אצל הבמה הגדולה בגבעון. בשיעור זה נידונים היחס בין התיאור בשמואל לבין תיאור בדברי הימים וחטאו של דוד בהעלאה הראשונה.
מלכות דוד בירושלים (ב) - העלאת הארון לירושלים (ב)
הרב יצחק לויהעלאת הארון היא המעשה הממלכתי המשמעותי הראשון שעשה דוד לאחר כיבוש ירושלים והפיכתה לעיר בירת מלכות ישראל. בסדרת השיעורים הקודמת הזכרנו שני חידושים גדולים הקשורים במעשה: ראשית, עצם התעוזה שבהתעניינות בארון ובלקיחתו; שנית, הבאת הארון לבירה ירושלים, ולא למשכן, אצל הבמה הגדולה בגבעון. בהמשך לשיעור הקודם, שיעור זה משלים את נושא החטא בהעלאה הראשונה ועוסק בהיבטים אחרים בפרשה.
מלכות דוד בירושלים (ג) - מדוע לא יכול דוד לבנות את בית ה'? (א)
הרב יצחק לוימשהושכן הארון באוהל בעיר דוד, מגיע השלב הבא: בקשתו של דוד לבנות את בית ה'. ואולם, ה' משיב לדוד כי לא יוכל לבנות את הבית. בשיעור זה ננסה לבחון חלק מהסיבות לכך.
מלכות דוד בירושלים (ג) - מדוע לא יכול דוד לבנות את בית ה'? (ב)
הרב יצחק לויכהמשך לשיעור הקודם, נדון בשיעור זה בסיבות נוספות למניעת דוד מבניין בית ה'. סיבות המופיעות במקרא, בחז"ל ובראשונים.
מלכות דוד בירושלים (ד) - מפקד דוד וגילוי מקום המקדש בגורן ארונה היבוסי (א)
הרב יצחק לויבספר שמואל ב' ובספר דברי הימים א' מתוארים המפקד שערך דוד, המגפה שבאה בעקבותיו וגילוי מקום המקדש לראשונה לדוד. שיעור זה עוסק בפרטי הפרשה ומשמעותם.
מלכות דוד בירושלים (ד) - מפקד דוד וגילוי מקום המקדש בגורן ארונה היבוסי (ב)
הרב יצחק לויבספר שמואל ב' ובספר דברי הימים א' מתוארים המפקד שערך דוד, המגפה שבאה בעקבותיו וגילוי מקום המקדש לראשונה לדוד. שיעור זה עוסק במשמעות ההתגלות, תוך הקבלתה להתגלויות אחרות, ובוחן את פירושו של רמב"ן לפרשה.
מלכות דוד בירושלים (ה) - פועלו של דוד למען המקדש (א)
הרב יצחק לוישיעורים אלו חותמים את השיעורים על ירושלים בימי דוד בדיון על פועלו של דוד למען בניין המקדש. טענתנו העיקרית היא שבית המקדש הראשון נבנה על ידי שני מלכים - דוד ושלמה. נשמת הבניין - היוזמה, חיפוש המקום ומציאתו, קניינו ובניין מזבח במקום, התכנון והכנת חומרים, בעלי מלאכה, משמרות ומעמדות - את כל אלו עשה דוד, ומחז"ל נראה כי יש גם דברים מעשיים שדוד עשאם בעצמו.
מלכות דוד בירושלים (ה) - פועלו של דוד למען המקדש (ב)
הרב יצחק לוישיעורים אלו חותמים את השיעורים על ירושלים בימי דוד בדיון על פועלו של דוד למען בניין המקדש. טענתנו העיקרית היא שבית המקדש הראשון נבנה על ידי שני מלכים - דוד ושלמה. נשמת הבניין - היוזמה, חיפוש המקום ומציאתו, קניינו ובניין מזבח במקום, התכנון והכנת חומרים, בעלי מלאכה, משמרות ומעמדות - את כל אלו עשה דוד, ומחז"ל נראה כי יש גם דברים מעשיים שדוד עשאם בעצמו.
מלכות שלמה בירושלים (א)
הרב יצחק לוישיעור זה - השיעור הראשון על ירושלים בימי שלמה - מנסה להציג תמונה כוללת של תקופה זו מבחינת העיר והמקדש, ולבחון את הדרך שבה ראה שלמה עצמו את משמעותו של בניין בית ה'.
מלכות שלמה בירושלים (ב) - בית ה' (א)
הרב יצחק לויענייננו בשיעורים אלו להבין את משמעות החידוש של בניין בית קבוע לקב"ה. לבניין המקדש יש מקור אחד בלבד בתורה - הציווי על בניין המשכן בפרשת תרומה. אין ציווי נפרד לבנות מקדש קבוע. במובן זה, ההבדלים בין משכן למקדש הם לכאורה הבדלים קטנים, טכניים בעיקרם, בחומרים, במבנה ובמקום, אך ביסודו של דבר המקדש והמשכן הם מבנים דומים בעלי תפקיד דומה. למעשה ההבדלים בין המקדש והמשכן - בבחירת המקום, בחומרים, במבנה, בגודל ובעצם קיומו של מקום קבוע להשראת שכינה - הם הבדלים משמעותיים, והנושא המרכזי של שיעורים אלו הוא משמעות ההבדלים הללו ומשמעות המעבר ממשכן למקדש: מאוהל עראי לבית קבוע.
מלכות שלמה בירושלים (ב) - בית ה' (ב)
הרב יצחק לויענייננו בשיעורים אלו להבין את משמעות החידוש של בניין בית קבוע לקב"ה. לבניין המקדש יש מקור אחד בלבד בתורה - הציווי על בניין המשכן בפרשת תרומה. אין ציווי נפרד לבנות מקדש קבוע. במובן זה, ההבדלים בין משכן למקדש הם לכאורה הבדלים קטנים, טכניים בעיקרם, בחומרים, במבנה ובמקום, אך ביסודו של דבר המקדש והמשכן הם מבנים דומים בעלי תפקיד דומה. למעשה ההבדלים בין המקדש והמשכן - בבחירת המקום, בחומרים, במבנה, בגודל ובעצם קיומו של מקום קבוע להשראת שכינה - הם הבדלים משמעותיים, והנושא המרכזי של שיעורים אלו הוא משמעות ההבדלים הללו ומשמעות המעבר ממשכן למקדש: מאוהל עראי לבית קבוע.
מלכות שלמה בירושלים (ג) - פועלו של שלמה למען בית ה'
הרב יצחק לוישיעור זה משלים את קודמיו, שדנו בפרטי בית ה', ועוסק בפועלו הכללי של שלמה למען בניין הבית: הברית עם חירם מלך צור, חלקו של שלמה בבניין לעומת חלקו של דוד בו, והמשמעות של בניין בית ה' על ידי שני מלכים - דוד ושלמה.
מלכות שלמה בירושלים (ד) - בית ה' ובית המלך
הרב יצחק לוישלמה המלך יזם מפעלי בנייה רבים ביותר בארץ ישראל כולה ובירושלים בפרט, אך גולת הכותרת הייתה בניין בית ה' ובית המלך בירושלים. באופן מפתיע מתוארים שני מבנים אלו כמכלול אחד, הנבנה ברצף מבחינת המקום והזמן. בשיעור זה ברצוננו לעמוד על משמעות הקשר בין שני המבנים.
מלכות שלמה בירושלים (ה) - הנפילה
הרב יצחק לויהשיעור בוחן את המרכיבים השונים בנפילתו האדירה של שלמה - הנישואין לבת פרעה, בניית הבמות לעבודה זרה והעבירה הגורפת על פרשת המלך - שבעטיים נגזרו דווקא בימיו פילוג הממלכה וחורבן הבית. נדון בקצרה גם במסורות על הכנסת הארון לקודש הקדשים ועל הכנת המקום לגניזת הארון.
מלכות שלמה בירושלים (ו) - המילוא
הרב יצחק לויכהשלמה לעיוננו בימי שלמה ברצוננו לעסוק בסוגיית המילוא, אחד הבניינים החשובים בתקופה זו. נתחיל בזיהויו, נמשיך בבחינת האירועים הקשורים אליו - בניין מכלול בית המלך והבית לבת פרעה ומרד ירבעם - ונסיים בבחינת המשמעות של בניינו כחלק מהשקפתו הכוללת של שלמה.
סדרה זו ממשיכה בנושא ירושלים המקראית
להמשך הסדרה בנושא המקדש במקרא עבור למאמר הזהמלכות אחז בירושלים
הרב יצחק לויכהקדמה לתקופת חזקיהו - תקופה מרכזית בתולדות ממלכת יהודה בכלל ובתולדות ירושלים בפרט - מובא כאן שיעור אחד על ימיו של אביו אחז, שהכרתם חיונית להבנה מעמיקה של מלכות בנו.
מלכות חזקיהו בירושלים (א) - מבט כולל (א)
הרב יצחק לויתקופת חזקיהו היא תקופה מורכבת וארוכה. כמה מקורות שונים מלמדים על אודותיה, אך אין בשום מקום שהוא כרונולוגיה מסודרת של האירועים המפורטים בהם. שני שיעורים אלו נועדו אפוא לתאר את רצף האירועים בימי חזקיהו כסדרם הכרונולוגי, תוך הארת משמעויותיהם הרוחניות העיקריות. השיעורים הבאים ידונו בסוגיות נבחרות בתקופה זו.
מלכות חזקיהו בירושלים (א) - מבט כולל (ב)
הרב יצחק לויתקופת חזקיהו היא תקופה מורכבת וארוכה. כמה מקורות שונים מלמדים על אודותיה, אך אין בשום מקום שהוא כרונולוגיה מסודרת של האירועים המפורטים בהם. שני שיעורים אלו נועדו אפוא לתאר את רצף האירועים בימי חזקיהו כסדרם הכרונולוגי, תוך הארת משמעויותיהם הרוחניות העיקריות. השיעורים הבאים ידונו בסוגיות נבחרות בתקופה זו.
מלכות חזקיהו בירושלים (ב) - `הוי היורדים מצרים לעזרה... ואת ה' לא דרשו`
הרב יצחק לויהשיעור מתייחס לשני היבטים מרכזיים של ימי חזקיהו ומדיניותו, אשר הטביעו את חותמם על התקופה כולה ומהווים פתח להבנת דמותו ואופן הנהגתו של מלך זה: הברית עם מצרים כהכנה למרידה באשור, והביקורת על התנהגותו לאחר הניצחון הנסי על צבא אשור.
מלכות חזקיהו בירושלים (ג) - לדמותו של חזקיהו (א)
הרב יצחק לויבשיעור זה נבחן שני נושאים: נסיונו של חזקיהו להידמות לדוד ולשלמה בפועלו להקמת המקדש ומלכות בית דוד, ומערכת היחסים המורכבת בינו ובין ישעיהו, המהווה חלון להתבוננות ביחס בין המלך והנביא - בין חיי הנצח של האומה ובין חייה הלאומיים הזמניים.
מלכות חזקיהו בירושלים (ג) - לדמותו של חזקיהו (ב)
הרב יצחק לויבשיעור זה נוסיף לדון בהיבטים החיוביים והשליליים בפועלו של חזקיהו וביחסם של חז"ל אליהם, ולסיום ננסה להשיב על השאלה מדוע באה הפורענות דווקא בימיו.
הגורמים לחורבן ירושלים והבית הראשון (א)
הרב יצחק לוישני שיעורים אלו מוקדשים לשורשי חורבן העיר והמקדש הראשון, הכוללים עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים (יומא ט ע"ב) אך גם גורמים נוספים כפי שיגלה עיון במקראות ובדברי חז"ל. בחלק א נעסוק בתקופה שמימי שלמה ועד ימי חזקיהו.
הגורמים לחורבן ירושלים והבית הראשון (ב)
הרב יצחק לויחלק זה של השיעור ידון בתקופה שמימי מנשה ועד החורבן בימי צדקיהו, בהקשר של חורבן הבית.
שיבת ציון ובניין בית שני (א) - סקירה היסטורית של התקופה
הרב יצחק לויבשיעור זה בכוונתנו לדון ברקע לתקופת שיבת ציון ולעמוד על מסגרת הזמן שלה ועל סוגיותיה המרכזיות. פרק הזמן הנידון נחלק לשתי תקופות נפרדות ושונות מאד באופיין. התקופה הראשונה היא מעליית ששבצר ועד סוף ימי הנהגתם של זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק, עיקרה: בניין המקדש לשלביו השונים. התקופה השנייה היא תקופתם של עזרא ונחמיה ועיקרה: בניין ירושלים וחיזקוה המדיני, החברתי והדתי של המדינה.
שיבת ציון ובניין בית שני (ב) - מדוע לא שרתה שכינה בבית שני
הרב יצחק לויבשיעור זה נבחן את הסיבות לכך ששכינה לא שרתה בבית שני. נפתח בהוכחות לקביעה זו מהשוואת דברי הכתובים על חנוכת הבית השני, חנוכת הבית הראשון וחנוכת המשכן ובהגדרת הבעיה ע"פ חז"ל. נדון בשלוש הסיבות העיקריות: היקפה המצומצם של העלייה, חסות המלך הזר והעדר ארון.
נבואת בלעם על אחרית הימים
הרב יצחק לוי | 31 דקותנבואתו האחרונה של בלעם אל בלק מגיעה ממנו עצמו, ומשנה את הדגש בדבר עם ישראל. בנסיון אחרון לפגוע בעם, מוציא בלעם את ה' מן בתמונה ומנסה לנבא מלכות ישראלית גאה המנתקת עצמה מן הא-ל.
ראש חודש במקרא ובחז"ל
הרב יצחק לוי | 31 דקותבפרשיית המוספים מקומו של ראש החודש שווה עם שאר מועדי ישראל. נראה כיצד התאפיינה חשיבותו, ונסקור מנהגים שהיו נוהגים ביום זה בימי המקרא, בית שני ותקופות חז"ל.
בני גד ובני ראובן ונחלות המזרח
הרב יצחק לוי | 31 דקותבקשתם של גד וראובן לנחול ממזרח לירדן, מחברת אותם כבכורים נדחים לסיפורים מוקדמים יותר של יציאה אל המזרח כמו לוט, עשו, ובני קטורה. נראה כי רעיון זה של יציאה אל המזרח מופיע אף מוקדם יותר, בגירוש האדם מגן עדן ובעונש הנדודים של קין.
המקום אשר יבחר ה' (א)
הרב יצחק לויבשיעור זה ברצוננו להתבונן במשמעות היבטוי "המקום אשר יבחר ה'". נבקש לבחון את ההקשר הכללי בו מופיע הביטוי, את מיקמו ואת משמעותו. מן הפסוקים עולה כי בעקבות עקדת יצחק וסיפור יעקב בבית אל, קיבל המונח 'מקום' משמעות רחבה ועמוקה בכל המקרא כולו.
ירושלים - מקדש מלך עיר מלוכה
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשע"ז | |
מהותה של ירושלים היא החיבור בין מלכות למקדש. מיקום העיר בבנימין בגבול עם יהודה משמעותו שבט המייצג השראת שכינה לצד שבט המבטא את המלכות. העלאת הארון לעיר דוד באה לבטא חיבור זה. החיבור בין בית המלך לבית ה' מימי שלמה ואילך מבטא אף הוא עקרון זה.
מבוא - המקדש: מגמת השיעור ותכניתו
הרב יצחק לוימבוא לסדרת 'המקדש במקרא'
חסרון המקדש (א) - עבודת ציבור ומצוות התלויות בארץ
הרב יצחק לויקשה מאוד להתבונן בשאלת חסרון המקדש מנקודת מבט חווייתית, מפני שאין לנו כל מסורת שעברה מדור לדור על חוויית המקדש לפרטיה. בארבעת השיעורים הקרובים ננסה בע"ה להמחיש את משמעותו של חסרון המקדש דרך עיון בכמה נושאים מתוך עולם המקדש והווייתו על פי המקורות העומדים לרשותנו. בשיעור הראשון נתבונן במקדש כמקום עבודת ציבור, ובקשר בינו ובין המצוות התלויות בארץ.
חסרון המקדש (ב) - תורה, עבודה וגמילות חסדים
הרב יצחק לויבשיעור השני נתייחס למקדש כמקום תורה, עבודה וגמילות חסדים וננסה להסביר את זיקת הסנהדרין ועולם המשפט אליו.
חסרון המקדש (ג) - עלייה לרגל, פסח ויום הכיפורים
הרב יצחק לויהשיעור השלישי ידון במצוות העלייה לרגל ובחוויות הפסח ויום הכיפורים במקדש.
חסרון המקדש (ד)
הרב יצחק לויהשיעור הרביעי יסיים חלק זה בניסיון להשיב על השאלה במה יכול כל אדם לתרום לבניין הבית.
תפקידי המקדש (א)
הרב יצחק לויבחמשת השיעורים הבאים נעסוק בבירור מהות המקדש ותפקידו. בשיעור זה נתמקד בשתי 'מטרות העל' של המקדש על פי הבנתנו: א. מקום השראת שכינה; ב. מקום עבודת האדם את הקב"ה בביתו. נביא ראיות לקביעה זו ונראה את משמעותה בתולדות המשכן והמקדש.
תפקידי המקדש (ב) - ביטויי עבודת האדם והשראת שכינה והקשר ביניהם
הרב יצחק לויהשיעור השני סוקר במבט-על את הביטויים של כל אחד מתפקידי המקדש ואת הקשר שביניהם.
תפקידי המקדש (ג) - הקשר בין עבודת האדם והשראת השכינה בעבודת המקדש
הרב יצחק לויבשיעור השלישי נבחן מספר היבטים של צירוף ושילוב שתי הבחינות - עבודת האדם והשראת השכינה - בכמה מעבודות המקדש, ואת המשמעות הכוללת של הקשר ביניהן, לאור העיקרון המנחה כי במקדש מתגלה השכינה בגלל מעשי האדם ובעקבותיהם.
תפקידי המקדש (ד) - מקום מלכות ומקום חיבת הקב`ה לכנסת ישראל
הרב יצחק לויהשיעור הרביעי דן במהות המקדש כמקום המבטא את מלכות ה' בעולם מצד אחד, ואת החיבה הגדולה בינו ובין כנסת ישראל מצד שני, ועומד על המשמעות של צירוף שתי הבחינות הללו בכרובים ובמקדש בכלל.
תפקידי המקדש (ה) - מהי התכלית העיקרית של המשכן
הרב יצחק לויבשיעור החמישי ננסה לבחון, כסיכום לעיוננו בתפקידי המקדש, אם ניתן לראות אחת משתי המטרות כתכלית העיקרית של המקדש, ואת חברתה - כמשנית. נחלקו בדבר הרמב"ם והרמב"ן, ובשיעור ננסה לעמוד בקיצור על המחלוקת ויסודותיה.
תולדות השראת שכינה (א) - בריאת העולם והמקדש
הרב יצחק לוימכאן ואילך יעסקו השיעורים בתולדות השראת השכינה, מבריאת העולם ועד מעמד הר סיני. השיעור הראשון יעסוק בראשיתה של השראת השכינה - בריאת העולם.
תולדות השראת שכינה (ב) - אדם הראשון והמקדש - בריאת האדם וקרבנו
הרב יצחק לויכמו העולם, נברא גם האדם ממקום המזבח בהר המוריה. בשיעורנו נלמד על בריאה זו, על מסלולו של האדם משם לגן עדן ובחזרה, ועל הקרבן שהקריב במקום.
תולדות השראת שכינה (ג) - גן עדן, קין והבל, נח
הרב יצחק לויבשיעור הקודם רמזנו לקִרבה בין הגן בעדן ובין הר המוריה. חלקו הראשון של שיעור זה ימשיך ויפתח את הקשר המהותי בין המשכן והמקדש ובין גן עדן. החלק השני יעסוק בקרבנותיהם של קין והבל, בקרבנו של נח לאחר המבול, ובזיקתן של דמויות אלו למקום.
תולדות השראת שכינה (ד) - דור הפלגה ומגדל בבל כהיפוכו של המקדש
הרב יצחק לויסיפור מגדל בבל הוא אולי התיאור הראשון בתורה של התארגנות ציבורית. בשיעורנו נתבונן בזיקה המעוותת לעולמו של הקב"ה כפי שהיא מתגלה בפרשה, ובפרט בבניית העיר והמגדל שראשו בשמים, המהווים ניגוד והיפוך לבניין ירושלים והמקדש. אגב עיוננו נעמוד גם על משמעות סוגיית הגובה בביטויי הפולחן של האדם.
תולדות השראת שכינה (ה) - עבודת ה' בימי אברהם אבינו עד העקדה
הרב יצחק לויחלקו הראשון של השיעור דן באופי עבודת ה' של האבות בכלל: המזבחות שבנו האבות וההבדלים שבין מזבח לקרבן ושבין מזבח ומצבה. החלק השני עוסק בעבודת ה' בימי אברהם אבינו עד העקדה: המזבחות שבנה אברהם; עבודת ה' בשלם, היא ירושלים, על ידי מלכי-צדק בתקופה זו; עבודת ה' וגילוי שכינה בברית בין הבתרים.
תולדות השראת שכינה (ו) - הר המוריה והעקדה (א)
הרב יצחק לויבשיעור זה ברצוננו לגעת בכמה סוגיות הקושרות את מעשה העקדה להר המוריה דווקא, ובמשמעותו של קשר זה לדורות. בחלק א נעסוק בפרשת העקדה כרמז למקדש העתידי שיקום בהר המוריה, ונשווה אותה לשתי פרשות נוספות שבהן מתגלה מקום המקדש: ההתגלות ליעקב בבית אל וההתגלות בגורן ארוונה היבוסי לאחר המפקד בימי דוד.
תולדות השראת שכינה (ו) - הר המוריה והעקדה (ב)
הרב יצחק לויחלק ב של השיעור ידון ביסודות נוספים שמלמד מעשה העקדה לדורות - בחירה, ראייה ויראה, קרבנות - וכן ינסה להשיב מדוע הועלם מקום המקדש למן העקדה ועד ימי דוד.
תולדות השראת שכינה (ז) - הר המוריה והר סיני
הרב יצחק לוילהשלמת נושא העקדה כרמז למקדש העתידי, נעסוק ביחס שבין העקדה והר המוריה לבין מעמד הר סיני, ובמשמעות העלמתו של הר המוריה עד ימי דוד.
תולדות השראת שכינה (ח) - עבודת ה' של יצחק אבינו
הרב יצחק לוימבין שלושת האבות, על יצחק אבינו מקצרת התורה ביותר. מתוך התיאור הקצר יחסית ננסה בשיעור זה לדלות דברים על עבודת ה' של יצחק: שותפותו בעקדה ומשמעותה לדורות, בניין המזבח בבאר שבע וחפירת הבארות.
תולדות השראת שכינה (ט) - עבודת ה' של יעקב אבינו
הרב יצחק לוי"לא כאברהם שכתוב בו 'הר'... ולא כיצחק שכתוב בו 'שדה'... אלא כיעקב שקראו 'בית'" (פסחים פח ע"א). שיעור זה, השיעור האחרון על עבודת ה' בספר בראשית, ייוחד לעבודתו הייחודית של יעקב אבינו, המשקפת שלמות, בחינת "בית" – דבר המתבטא, בין השאר, בהיותו היחיד מבין האבות הזובח זבחים ומקים מצבות. יוקדש גם פרק קצר לעניינה של בית אל, "מקדש האבות", המזוהה עם אב זה באופן מיוחד.
תולדות השראת שכינה (י) - קדושת הר סיני: מעמד הסנה ומתן תורה
הרב יצחק לויהשיעור ידון בקדושת הר סיני כפי שהיא משתקפת במעמד הסנה ובמעמד מתן תורה. כפי שנראה, זוהי ההתגלות הראשונה בתורה המתייחסת לקדושת המקום – המצטיינת בהקשר זה באופי זמני, המתקיים בכל התחנות של התגלות השכינה עד ההגעה להר המוריה.
תולדות השראת שכינה (יא) - שירת הים: האזכור המפורש הראשון של המקדש בתורה
הרב יצחק לויבשיעורינו עד כה ראינו כי בספר בראשית רומזת התורה למקדש במקומות שונים. בשיעור זה נבחן את האזכור המפורש הראשון של מקדש בתורה – בשירת הים. התייחסות זו למקדש משתלבת בביטוי רב-העצמה שבקריעת ים סוף ושבשירת הים להכרה במלכותו יתברך ובשלטונו המוחלט על הבריאה כולה. כניסת העם לארצו והקמת המקדש בה יהוו, על פי השירה, גילוי של מלכות זו.
תולדות השראת שכינה (יב) - משכן - לכתחילה או בדיעבד (א)
הרב יצחק לויהציווי לבנות מקדש – משכן לקב"ה – מעלה שאלה יסודית בדבר הזיקה שבין הקב"ה לבריאה בכלל, ושבינו לבין עמו בפרט. במסגרת זו לא נדון בהיבטים הפילוסופיים של הנושא, אלא נתמקד בהיבטים הפרשניים של שאלה זו. השיעור הראשון ייוחד לשאלה אימתי נאמר למשה הציווי על עשיית המשכן. נראה את שתי השיטות המרכזיות בשאלה זו: הדעה הפשוטה, הלומדת את הפרשות כסדרן, ולפיה הציווי על המשכן הוא המשך ישיר של מעמד הר סיני; והדעה המחודשת, לפיה ציווה ה' על המשכן לאחר חטא העגל. נדון גם במשמעות הרוחנית של השראת שכינה במשכן לפי השיטה כי בניינו הוא לכתחילה, לאור העובדה שהאירועים המרכזיים בתורה עד לבניין המשכן – בריאת העולם וגן עדן, יציאת מצרים ומעמד הר סיני – מובילים להשראת שכינה במשכן.
תולדות השראת שכינה (יב) - משכן - לכתחילה או בדיעבד (ב)
הרב יצחק לוישיעור זה יתמקד במשמעויות הרוחניות של השיטה כי ציווי המשכן ניתן לאחר מעשה העגל וביחס ובהקבלה בין המשכן ובין חטא זה. כפי שנראה, גישה כללית זו אינה עשויה מעור אחד, אלא היא כוללת טווח רחב של דעות – מעמדה מרחיקת לכת הרואה את המשכן כצמצום משמעותי בהשראת שכינה בעולם כתוצאה ישירה של החטא, ועד להבנה כי האיחור הכרונולוגי של ציווי המשכן לאחר החטא אינו מחייב תפיסה של המשכן עצמו כדיעבד, אלא רק מצביע על השפעת החטא על צביון המשכן ועבודתו.
תולדות השראת שכינה (יב) - משכן - לכתחילה או בדיעבד (ג)
הרב יצחק לויבשיעור זה נשלים את עיוננו בשאלת "משכן – לכתחילה או בדיעבד" בבחינת כמה ביטויים נוספים שלה (מעמדם של הכוהנים והלוויים, טעמי עבודת הקרבנות, היחס בין שבת ומשכן), ולאור זאת ננסה להציע מבט נוסף על המחלוקת היסודית בנושא.
תולדות השראת שכינה (יג) - חנוכת המשכן (א)
הרב יצחק לויבשיעורים הקרובים נדון בחנוכת המשכן. בשיעור הראשון נעמוד על שלושת התיאורים של חנוכת המשכן – המשקפים את תפקידיו השונים של המקדש כפי שנידונו במהלך השנה – ועל המחלוקת בדבר לוח הזמנים שלה.
תולדות השראת שכינה (יג) - חנוכת המשכן (ב)
הרב יצחק לוישיעור זה יתמקד בשבעת ימי המילואים והיום השמיני: מהותם, קרבנותיהם והיחס ביניהם
תולדות השראת שכינה (יג) - חנוכת המשכן (ג)
הרב יצחק לוישיעור זה משלים את עיוננו בחנוכת המשכן עצמה, והוא יוקדש לשני עניינים: קרבנות הנשיאים וזיקתו של משה רבנו למשכן
תולדות השראת שכינה (יג) - חנוכת המשכן (ד)
הרב יצחק לויבשיעור זה נערוך השוואה בין תאריכי החנוכות ומשמעותם
תולדות השראת שכינה (יג) - חנוכת המשכן (ה)
הרב יצחק לויבשיעור זה נערוך השוואה בין קרבנותיהן של החנוכות השונות
המזבח, כתיבת התורה ומעמד הברכות בהר עיבל (א)
הרב יצחק לויבשיעור זה נעסוק במעמדות המיוחדים המתרחשים בהר עיבל. מהי מטרת מעמד הברכות והקללות בהר גריזים ובהר עיבל? מדוע נבחרו דווקא מקומות אלו? מדוע נבחר דווקא עיתוי זה?
המזבח, כתיבת התורה ומעמד הברכות בהר עיבל (ב)
הרב יצחק לויבשיעור שעבר הצענו כי מקום המעמד מתקיים באזור שכם, מפני שמקום זה מסמל את ההנהגה של עם ישראל, והעיר שכם מהווה במידה רבה שער הכניסה הצפוני לארץ. על מנת להוכיח נקודה זו, בכוונתנו להתבונן במהותה של שכם, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במקורות השונים. בשיעור זה, נציין אפיונים בולטים של העיר וכך נעמוד על צביונה של העיר.
בנין המזבח בהר עיבל וכתיבת התורה על האבנים
הרב יצחק לוימהי משמעות בניית המזבח בהר עיבל? מדוע נבנה דווקא מזבח אבנים? מהו טעם איסור בניית המזבח גזית? מהי משמעות המעבר ממזבח אדמה למזבח אבנים? מדוע בני ישראל כותבים את התורה על האבנים?
הברכה והקללה בהר גריזים ובהר עיבל
הרב יצחק לוישיעור זה עוסק בברכות והקללות שניתנו בהר גריזים ובהר עיבל. מהי משמעות חלוקת השבטים להר גריזים ולהר עיבל? בשיעור זה נבחן נקודה זו ונערוך השוואה בין מעמד זה למעמד מתן תורה בהר סיני.
הכינוס בשכם - חידוש מעמד הר סיני
הרב יצחק לוילאחר מעמד הברכה והקללה בהר עיבל, כאשר יהושע נמצא כמעט בסוף תקופת פועלו, מכנס יהושע את כל שבטי ישראל בשכם, וכורת עמהם ברית. מהו טיבו של מעמד זה? מהי משמעות ברית זו? מדוע נבחרה דווקא שכם לאירוע זה?
מעמדן של בית אל ומצפה
הרב יצחק לויכפי שראינו בשיעורים קודמים, בנחלת בנימין ישנו ריכוז גדול של מקומות קדושים בתקופה המתחילה בכיבוש הארץ ומסתיימת בימי דוד. שיעור זה עוסק בשני מקומות, בית אל ומצפה, ובוחן את העבר שלהן, ואת הסיבה להיותן מקום מרכזי כל כך.
הגבעונים - חוטבי עצים ושואבי מים למשכן
הרב יצחק לויבעקבות כריתת הברית שלא על פי דין בין יהושע לגבעונים, הופכים הגבעונים לחוטבי עצים ושואבי מים. מהו ההבדל בין הצעת הנשיאים כי הגבעונים יהיו חטבי עצים ושאבי מים לכל העדה, ובין דברי יהושע כי יהיו לבית א-להי? בשיעור זה נסקור את המקומות בהם מוזכרים הגבעונים, מימי יהושע ועד ימי דוד.
תולדות השראת שכינה (יד) - המשכן כדרך חדשה של עבודת ה' (לעומת מזבח ומצבה)
הרב יצחק לוימאז בריאת העולם ועד מעמד הר סיני הייתה עבודת ה' במזבחות ובמצבות. ביטוי לדרך זו מצינו עוד למרגלות הר סיני, אך כבר בפרק הבא מצווה ה' על בניין המשכן. מה ההבדל המהותי בין עבודה במזבח ובמצבה לבין עבודה במשכן? מדוע בכלל נדרש השינוי, ומדוע דווקא בעיתוי זה?
תולדות השראת שכינה (טו) - ממעמד הר סיני למשכן
הרב יצחק לוילאחר שבחנו בשיעור הקודם את ההבדלים בין עבודה במזבח ובמצבה לבין עבודה במשכן ואת הגורמים העיקריים לשינוי, נעסוק בשיעור זה במעבר מהר סיני למשכן, וכן ננסה להבין את היחס בין הציווי בסוף פרשת יתרו על בניין מזבח לבין הציווי על המשכן בפרשות תרומה ותצוה.
תולדות השראת שכינה (טז) - בכל המקום אשר אזכיר את שמי
הרב יצחק לוילאחר שעסקנו בשיעור הקודם בציווי "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי" (שמות כ', כ), נדון עתה בחלקו השני של הפסוק: "...בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ". ובפרט במילים '"בְּכָל הַמָּקוֹם" ובמשמעותן להבנת הדרך בה שורה שכינה בעם ישראל, על פי דרכו של יחיאל בן-נון ז"ל.
תולדות השראת שכינה (יז) - איסור הבמות - תולדותיו ומשמעותו (א)
הרב יצחק לויראינו כי לדעת הרמב"ם הציווי "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי" מכוון להיתר במות, דהיינו: לפרקי הזמן בהם הותר קרבן כל איש בביתו. למעשה, ההיתר להקריב שלא במשכן היה מוגבל לתקופות מסוימות ביותר, כמפורט במשנה בזבחים (פי"ד משניות ד-ח). בשיעור זה נציג את התקופות השונות בתולדות האיסור. כפי שנראה, החלוקה הבאה במשנה מוכחת מן המקראות, ומשקפת נאמנה את המתואר בתורה ובנביאים.
תולדות השראת שכינה (יז) - איסור הבמות - תולדותיו ומשמעותו (ב)
הרב יצחק לויבשיעור הקודם קיבלנו תמונה כוללת של תולדות איסור הבמות. בשיעור זה ברצוננו להתבונן במהות האיסור לדורות ובטעמו, ולהסביר מדוע גם בשעה שנהג היתר במות, אין זו מציאות שלמה ואידאלית. בכך אנו ממשיכים, למעשה, את המעגל הרחב של הדיון על אודות המעבר מעבודה במזבח ומצבה לעבודה במשכן.
תולדות השראת שכינה (יח) - העומדים לפני ה' (א) - הבכורות כעובדי ה'
הרב יצחק לוילאחר חנוכת המשכן, שהה עדיין מחנה ישראל למרגלות הר סיני עד כ' באייר של השנה השנייה ליציאת מצרים, ונערך לקראת עזיבת הר סיני והתחלת התנועה לכיוון ארץ ישראל. במסגרת היערכות זו החליף הקב"ה את הבכורות בלוויים. שיעור זה, הראשון מבין כמה שיעורים על עובדי המשכן, ידון בעבודת הבכורות ובהחלפתם בלוויים (ובמובן זה הוא מהווה עדיין גם חלק מעיסוקנו במעבר לעבודה במשכן).
תולדות השראת שכינה (יח) - העומדים לפני ה' (ב) - הלוויים (1)
הרב יצחק לוישני השיעורים הקרובים ידונו בעבודת הלוויים. שיעור 1 יעסוק בקצרה בסדר הזמנים של בחירתם, ויתמקד בתפקידיהם השונים.
תולדות השראת שכינה (יח) - העומדים לפני ה' (ב) - הלוויים (2)
הרב יצחק לויחלק זה של השיעור ידון במעמדם המורכב של הלוויים ובטקס הכנסת הלוויים לתפקידם.
תולדות השראת שכינה (יח) - העומדים לפני ה' (ג) - היחס בין הכוהנים ללוויים
הרב יצחק לוישיעור זה חותם את דיוננו בעובדי המקדש בבחינת ראשי פרקים ביחס המהותי בין הכהונה והלו?י??ה: קדושה מול טהרה, חסד מול דין, שלוחי דרחמנא מול שלוחי דידן.
תולדות השראת שכינה (יט) - המשכן בחניה ובמסע (א)
הרב יצחק לויהשיעורים הקרובים ייוחדו למקומו של המשכן ולתפקודו במסגרת המאורגנת והמסודרת של חניית מחנה ישראל ושל מסעו. שיעור זה דן במקומו של המשכן בקרב מחנה ישראל. מחנה ישראל כולו מסודר בסדר מופתי סביב המשכן, ואנו נסקור את הסדר הזה ונעסוק במשמעותו. סדר זה נשמר גם במהלך מסע המחנה, וכאן עלינו להבין את סדרי המסע וכיצד השתלב המשכן בהם.
תולדות השראת שכינה (יט) - המשכן בחנייה ובמסע (ב) - ענן ואש על המשכן
הרב יצחק לויאחד הגורמים המרכזיים הקובעים את סדרי החנייה והמסע, ואשר אחראי גם להובלת המחנה, הנו הענן ששכן על המשכן משעת הקמתו. לענן שעל המשכן ולתופעה המשלימה אותו - האש - מוקדש שיעור זה.
תולדות השראת שכינה (יט) - המשכן בחנייה ובמסע (ג) - כלי המשכן במסע
הרב יצחק לוישיעור זה דן בשני נושאים הקשורים למקומם של כלי המשכן במהלך מסע המחנות: א. סדר פירוק המשכן ונשיאת הכלים; ב. מקומו של הארון במסע.
`המקום אשר יבחר ה'` (ב)
הרב יצחק לויבשיעור זה נמשיך לעסוק בעניין המקום אשר יבחר ה', ונתמקד בבחירת ירושלים ובמעמדה של שילה במקרא. מהי המשמעות של העובדה שהקב"ה בחר במקום מסוים להשרות את שכינתו שם? מה פירוש הביטוי "לשכן שמו שם"? האם ירושלים הינה מיוחדת ובלעדית, או שמא יש לה תחליף?
`המקום אשר יבחר ה'` (ג)
הרב יצחק לוימדוע התורה בוחרת לנסח את הבחירה בירושלים בלשון עתיד - "המקום אשר יבחר ה'"? מה מבטאת בחירתה של עיר כמקום מקודש?
מדוע אין ירושלים נזכרת בתורה בשמה?
הרב יצחק לויבתורה אנו מוצאים מספר רמזים לירושלים, אולם בשום מקום היא אינה מוזכרת בשמה. מדוע? בשיעור זה נדון בכמה הסברים אפשריים לשאלה זו - בין ההסברים: הסתרתה נועדה למנוע פולחן זר במקום; גילויה מותנה ברמה רוחנית מתאימה; ההגעה לירושלים מותנית באחדות ישראל.
נחלת בנימין - נחלת שכינה (א)
הרב יצחק לויבשיעורים הקרובים נדון בדבר היות נחלת בנימין נחלת השכינה. שיעור זה יעסוק בברכת משה לבנימין ובמשמעות הביטוי 'בין כתפיו שכן'. בנוסף, נדון במיקומה הגאוגרפי של ירושלים ובמשמעות השראת השכינה במקום נמוך.
נחלת בנימין - נחלת שכינה (ב)
הרב יצחק לויבשיעור זה נמשיך לעסוק בנחלתו של שבט בנימין, ונביא ראיות לקביעה כי נחלת בנימין היא נחלת השכינה. חלקו השני של השיעור יעסוק בהקבלה בין בית אל וירושלים ובמשמעויותיה.
נחלת בנימין - נחלת שכינה (ג)
הרב יצחק לוילאחר שהראינו את הביטויים השונים להיות נחלת בנימין נחלת שכינה והבאנו לכך ראיות שונות, ננסה כעת לבחון מהו ייחודו של שבט בנימין? מדוע זכה בנימין להיות השבט שבו בחר ה' להשרות שכינתו, ומה המשמעות של היות נחלתו, נחלת שכינה.
כיבוש הארץ (א)
הרב יצחק לויבשיעור זה נתחיל לעסוק בתולדות השראת השכינה מכניסת בני ישראל לארץ, ובפרט נתמקד בכמה סוגיות הקשורות לכניסת בני ישראל לארץ. במסגרת זאת נדון במעבר מהנהגה ניסית להנהגה טבעית ובתפקיד הארון בכיבוש הארץ.
כיבוש הארץ (ב)
הרב יצחק לויבשיעור זה נמשיך לעסוק בכניסת בני ישראל לארץ ובכיבושה. נערוך השוואה בין הכניסה לארץ למתן תורה, ונדון במעמדה במיוחד של העיר יריחו כעיר הראשונה שנכבשה בארץ ישראל.
תחנות המשכן בארץ ישראל (א)
הרב יצחק לוימכניסת בני ישראל לארץ נדד המשכן במקומות שונים בארץ במשך 440 שנה עד הגיעו לירושלים בתקופת דוד. מיקומו הגאוגרפי של המשכן משפיע על המציאות הרוחנית של עם ישראל. בעת שהיית המשכן בשילה, העם אינו עולה למשכן הנמצא תחת חסותם של בני עלי הנוהגים בשחיתות, ורבים מעם ישראל עובדים עבודה זרה.
תחנות המשכן בארץ ישראל (ב)
הרב יצחק לויהעדר התיחסות למשכן בולטת ביותר לנוכח תפקידה הבולט ביותר בתקופת המדבר וכיבוש הארץ. התר בשר התאווה וכן ההתישבות בכל חלקי הארץ יכולים לשמש הסבר לכך. התלות שפתחו עמ"י בארון בתקופת עלי כמצילם מביא את שמואל שלא להעלות את הארון חזרה אל המשכן. דוד בוחר להעלותו כשלב ראשון להקמת המקדש בירושלים, גם ללא המשכן הנמצא בגבעון.
משמעות מיקום תחנות המשכן (א)
הרב יצחק לוילמיקומו של המשכן ישנה משמעות מעבר להמצאותו הפיזית במקום. הגלגל, מיקומו הראשון בארץ ישראל מסמל את הברית בין עמ"י להקב"ה ומבטא את הקדושה והמלכות המופיעות בראשית האחיזה בארץ
משמעות מיקום תחנות המשכן (ב) - יחידותה של שילה
הרב יצחק לויהמשכן בשילה משמעותי בימי אלקנה ועלי, והמקום מקודש בקדושה זמנית הנובעת מהמצאות המשכן ב"מנוחה". המשכן בשילה מייצג את יוסף לעומת ירושלים המייצגת את יהודה ומבטאת את הקשר ברוחני בין ישראל להקב"ה.
משמעות מיקום תחנות המשכן (ג)
הרב יצחק לוילהשלמת בחינת משמעות תחנות המשכן השונות, נבחן את עניינן של נב וגבעון, המקומות בהם נמצאת הבמה הגדולה לאחר שילה ועד בנין בית ה' על ידי שלמה. אחר כך נתייחס להעלאת הארון מבית שמש לקרית יערים, התחנה האחרונה של הארון לפני העלאתו לעיר דוד בירושלים.
תולדות הכהונה לאחר מות אהרון ועד בניין הבית הראשון
הרב יצחק לויבשיעור זה נבחן את השתלשלות הכהונה הגדולה, מן התקופה שלאחר מות אהרן ועד ימי שלמה בספר מלכים. נראה כי הכהונה עברה משושלתו של אלעזר לשושלת פנחס (שהינו מצאצאי איתמר) וחזרה לצאצאי אלעזר רק במרד אבשלום. נבחן מדוע עברה הכהונה משושלת זו לאחרת ובחזרה.
ימי שלמה וירבעם - האם רק עבודת ה'
הרב יצחק לויבימי שלמה עצמו, במקביל לחידוש הגדול של קביעת המקדש בהר המוריה בירושלים, נבנות בסוף ימיו במות לעבודה זרה, והיא אף מתחזקת בימי ירבעם. מה היתה עבודה זו? האם המדובר בעבודה זרה ממש? מה היו מניעיו של ירבעם בבניית העגלים?
חטאי מלכות ירבעם
הרב יצחק לויבשיעור זה בכוונתנו להמשיך להתבונן בחידושים הגדולים שמחדש ירבעם בממלכתו מהבחינה הרוחנית והדתית. כיצד ירבעם מעוניין לנתק את שבטי ישראל מירושלים? למעשה הקמת העגלים בדן ובבית אל היא רק דוגמה לשינוי הפולחני שמנהיג ירבעם בממלכת ישראל - הכול כדי לנתק את ממלכת ישראל מעבודת ה' שהייתה רגילה עד אז
עבודת ה' בימי אחאב, ומימי רחבעם ועד ימי אמציה
הרב יצחק לוילאחר שעסקנו בהרחבה בימי דוד ושלמה ופילוג הממלכה בימי ירבעם, מן הראוי להתבונן במציאות הרוחנית במרוצת ימי הבית הראשון, מירבעם ועד הושע בן אלה בממלכת ישראל, ומרחבעם ועד ימי צדקיהו בממלכת יהודה.
סנהדרין אצל מזבח - צדק ומקדש
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשע"ט | | שעה ו- 5 דקות
הצדק והמקדש קשורים לכאורה לשתי מערכות שונות במהותן - האחת להנהגה והשניה לקדושה. מטרת השיעור להראות את הזיקה בין צדק למקדש בכלל ומהם הביטויים של זיקה זאת. נתייחס לזיקה הגיאוגרפית של הסנהדרין למזבח ולהשלכות שלה על כלל מערכת המשפט, וננסה להבין מהי המשמעות הרוחנית של זיקה כללית בין צדק למשפט בכלל ובין סנהדרין למזבח בפרט.
מהר סיני להר המוריה מלאומיות לאוניברסליות
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשע"ט | | שעה ו- 5 דקות
שני הרים ייחודיים היו לשכינה - הר סיני והר המוריה. למה כל אחד מהם משמש והאם יש תכנים משותפים לשניהם או שלכל אחד מהם תוכן אחר והזיקה ביניהם היא בנושאים מסויימים בלבד. נבחן גם את סדר הופעתם הן על פי פשטי הפסוקים והן לפי חז"ל ומהי משמעות סדר הופעתם לגבי מהותם ולגבי זיקתם לעם ישראל ולכל העולם כולו.
המקדש וירושלים
הרב יצחק לויבשלב זה של הסדרה, אנו מתחילים לעסוק בבחירת ירושלים ובבניית המקדש בה. נושא זה נושק לסדרת מאמרים נפרדת של המחבר - 'ירושלים המקראית'.
אנא המשיכו בקריאה במאמרים הרלוונטים שם:
מן מבוא לירושלים בימי דוד (א) - בחירת ירושלים והמקדש (א) ועד מלכות שלמה בירושלים (ו) - המילוא (21 מאמרים)
ולאחר מכן חזרו למאמר הבא בנושא המקדש - ימי שלמה וירבעם - האם רק עבודת ה'ספר יונה - מתפילה לתפילה
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשע"א | |
ספר יונה מעלה שאלות מהותיות רבות: כיצד יתכן שנביא בורח מדבר ה'? מה קורה לאדם כאשר הוא עומד רגע לפני המוות? מהי תפילה בשעת צרה? בשיעור ננסה לגעת בשאלות מהותיות אלו. נדבר על היחס בין מידת הדין למידת הרחמים. תביעת האמת המוחלטת של יונה אינה יכולה להתקיים במציאות וזקוקים אנו למידת הרחמים של הקב"ה.
מעמד הלויים
הרב יצחק לוי | 31 דקותמעמד הלויים מורכב משלוש בחינות המשלימות זו את זו - הם נבחרו מתוך ישראל כנציגי העם, התקדשו לה' מכח פדיון הבכורות, ונתנו מהם לאהרן לשרתו. שלוש הבחינות הללו באות לידי ביטוי בתהליך הפקדת הלויים לעבודתם, ובמעמדם כ'מחנה הטהרה' לעומת מעמד הכהנים בקודש.
המקדש והתורה
הרב יצחק לוי | 30 דקותחז"ל דורשים כי לוחות ושברי לוחות מונחים בארון הברית בקודש הקודשים. בעיונינו זה ננסה לבחון את היחס שבין תורת ה' לבין מקום שכינתו של הקב"ה - המקדש. בהקשרים רבים אנו מוצאים קשר הדוק בין הדברים: המשכן מהווה המשך של מעמד הר סיני, מעמד הקהל שנעשה במקדש, קריאת התורה ביום הכיפורים במקדש, וכן מקום מושב הסנהדרין הוא בבית המקדש. כך נוצר חיבור ישיר בין מקום שכינת הקב"ה לבין הספר שבו הוא מגלה את רצונו בעולם.
עבודת ה' בבמות- לכתחילה?
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשפב | | שעה ו- 5 דקות
בשיעור נראה את יתרונות העבודה בבמות, נעסוק בשאלה מהו היחס הנכון והראוי על פי התורה בין עבודה במקום אחד בלבד לעבודה במקומות רבים ונראה מה קרה בפועל - האם המשכן והמקדש הוסיפו לאהבת ה' ולקרבת עם ישראל לאביהם שבשמים או שהם היו אתגר גדול. לסיום נעסוק בהשלכות אפשריות לימינו - היחס בין מנייני חצרות לבתי כנסת ובין בתי כנסת למקדש שייבנה במהרה בימינו.
אהרון הכהן - כהן גדול למרות חטא העגל?
הרב יצחק לויתאריך פרסום: שנת תשע"ו | | שעה ו- 5 דקות
פרשיית חטא העגל הינה מהחטאים החומורים ביותר בהם חטא עם ישראל במדבר. אחת הדמויות המרכזיות בחטא העגל היא לא אחרת מאשר אהרון הכהן. בחלקו הראשון של השיעור נעסוק ונתבונן בשאלת מידת אחריותו של אהרון ובמה בדיוק חטא? בחלקו השני של השיעור ננסה להבין מהי הסיבה שבשלה הקב"ה בחר דווקא באהרון הכהן להיות לכהן גדול?
האדם - בין האדמה לשמים
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשפ"ג | | שעה ו- 5 דקות
בגן עדן לפני החטא, המציאות הרמונית וכך הקשר בין אדם לאדמה. בהמשך, כשהאדם חוטא ,הקשר הזה משתבש ומשפיע גם על הקשר בין האדם לקב"ה. בשיעור נבקש לבחון את הקשר ההדדי בין האדם לאדמה מראשית הבריאה ועד אחרית הימים, נתייחס גם אל ההיבטים הקיומיים של הקשר אז והיום.
משכן-מקדש: מה שונה? מה חדש?
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשפ"ג | | שעה ו- 5 דקות
על פניו, ישנו דמיון רב בין משכן למקדש במבנה, בכלים ובעבודות המתבצעות בהם. בנוסף המקור לציווי בתורה לבניין המקדש הוא בציווי לבנות משכן. יחד עם זאת, ישנם הרבה שינויים וחידושים במקדש שלמה. לאחר בחינת הדמיון והחידושים בין משכן ומקדש, ננסה להבין מה המשמעות הרוחנית של המקדש בשונה מן המשכן.