איזכור יציאת מצרים בתנך
נמצאו 36 תוצאות חיפוש
מדרשי התורה במזמורי תהלים
הרב פרופ' יהודה ברנדסתאריך פרסום: תשסד | | שעה ו- 7 דקות
בשיעור זה נטען שדרישת פסוקי התורה אינה המצאה של חז"ל ואינה מאוחרת לפירוש על דרך הפשט אלא זו דרך מקורית שלפיה פירשו את התורה, כבר בתנ"ך עצמו, החל מספר דברים והלאה. נעיין במדרשים שבמזמורי תהילים העוסקים ביציאת מצרים ומתוך כך נראה שמאז ומעולם, לצד קריאה בסיפורי יציאת מצרים בשמות, היו מספרים מדרשים על יציאת מצרים. נראה שמוטיבים שאנו מכירים ממדרשי חז"ל מופיעים כבר במזמורי תהילים. חז"ל התבססו עליהם והרחיבו אותם.
סיפור יציאת מצרים בספרי נביאים 'ראשונים'
ד"ר יואב ברזליתאריך פרסום: תשעא | | שעה ו- 10 דקות
האירוע המכונן של יציאת מצרים חוזר ונזכר עשרות פעמים לאורך התנ"ך, על ידי מנהיגים, נביאים, מלכים ומשוררים וגם בפי אנשים רגילים, רובם מישראל וחלקם מאומות העולם. בשיעור נברר מה 'נצרב' בתודעה בדורות שלאחר יציאת מצרים, מה בחרו אנשים שונים להדגיש או להשמיט בתקופות השונות, וכיצד ניתן להסביר את התיאור השונה של המאורע בכל מקום.
מסורת יציאת מצרים בנבואת עמוס
ד"ר יואב ברזליתאריך פרסום: תשעג | | שעה ו- 3 דקות
אילו פרטים ודגשים מעלה הנביא עמוס בזיכרון יציאת מצרים? ננסה לברר מה הייתה המשמעות של יציאת מצרים בעיני בני דורו של עמוס, מה הייתה מגמת הנבואה בדגשים שהיא מבליטה כנגדם מתוך סיפור יציאת מצרים, ומדוע דגשים אלה נצרכים לתקופתו?
ישעיהו יט-כ - מתן על הפרק
הרב דוד סבתומשא מצרים הופך את יציאת ישראל ממצרים לאבטיפוס לגאולה באשר היא, שאפילו המצרים עצמם יזכו בה: הם יעברו תהליך בו יתרחקו מתרבותם, המנוגדת לתרבות ישראל. בפרק כ מצטווה ישעיהו לעשות מעשה שימחיש את החורבן הקרב של מצרים וכוש בידי אשור.
בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים, ביאורי מילים, והרחבה בנושא המזבח והמצבה שיוקמו במצרים, ועבודת ה' שתהיה במצרים בעתיד.
תודעת ההיסטוריה - הדרך לידיעת ה'
עדיאל זימרןכיצד ידיעת העבר משפיעה על ידיעת ה'? ירמיהו בפרקים אלו מדגיש כי עם ישראל שכח את הקב"ה, כתוצאה משכחת עברו . במאמר זה נשווה בין אזהרות השכיחה בספר דברים לבין דברי ירמיהו , ונבין כי הדרך היחידה לשמור על הקשר עם הקב"ה, היא לזכור ולשנן את כל הנפלאות שעשה עם אבותינו בימים ההם ובזמן הזה...
לפשרה של הנחמה
עדיאל זמרןיסודות האמונה
הרב משה כהןירמיהו כג-כד - מתן על הפרק
הרב דוד סבתופרק כג פותח בתוכחה למנהיגי העם. המנהיגים מדומים לרועים שמעלו בתפקידם והביאו את העם למצבו הקשה. בהמשך פונה הנביא לסוג שונה של מנהיגים - נביאי השקר, בפרק כד רואה ירמיהו מראה נבואי המהפך את היחס בין הגולים לנשארים בארץ: גולי בבל יזכו לשוב לארץ ולהתבסס בה מחדש, בעוד הנותרים בארץ יכלו.
בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות, ביאורי מילים והרחבה על ההשוואה בין גאולת מצרים לגאולה העתידית, ועל "משא ה'".
פרשנות יחזקאל ליציאת מצרים
הרבנית שני טרגיןמדרשי התורה בתהילים
הרב פרופ' יהודה ברנדסעשרת המכות, פחות שלוש
הרב ד"ר יואל בן נוןתהלים קי"ד - מתן על הפרק
ד"ר נאוה כהןמזמור קי"ד הוא השני בשורת מזמורי ההלל (פרקים קי"ג-קי"ח), המכונים "הלל מצרי". סיפור יציאת מצרים המוזכר בו הוא מאבני היסוד של אמונתנו וההיזכרות בגאולת עם ישראל ובצאתו מעבדות לחירות שבים ומודגשים. יציאת מצרים המלווה בבחירתו של עם ישראל באה לידי ביטוי ומשפיעה גם על עולם הטבע סביב.
בדף הלימוד שלפניכם תמצאו את מבנה המזמור, שאלות מנחות ללימוד ועיון ושלל הרחבות והעמקות ממקורות שונים.
עולם חדש
ד"ר נאוה כהןחידה ופשרה
ד"ר יושי פרג'וןעולם של חירות
הרב ד"ר יואל בן נוןבחזרה לעבר
ד"ר בני גזונדהייטלאן נעלמה יציאת מצרים?
ד"ר מרים וייטמןמדוע נעדרה יציאת מצרים מתפילת דוד?
ד"ר מרים וייטמןתהילים קי"ד - בצאת ישראל - מהיסטוריה להגות
ד"ר יושי פרג'ון | שעה ו- 2 דקותנעיין במזמור, וננסה לפרש את המילים הקשות. נראה שהמזמור מוצג כחידה - במקום לפתוח בקביעה שה' הוציא את ישראל ממצרים, הוא בנוי ככתב חידה שאנו מגיעים להבנה התיאולוגית המלאה רק בסוף המזמור.נראה את הצעתו של שטראוס לפיה למזמור יש שני מבנים - המבנה הראשון מציג את מהלך המזמור: מהיסטוריה להגות: החלק הראשון מציג את ההיסטוריה - המאורע והתוצאה בעקבותיו ובחלק השני המשורר עוסק בהגות - הוא שואל על התוצאה ומתוך כך מגיע להבנה עמוקה יותר של המאורע - השינויים בטבע קרו בעקבות בחירת ישראל. המבנה השני מציג את תחום המאורע : אנושי לעומת קוסמי. זהו מבנה כיאסטי. בהתחלה הוא מציג מאורע אנושי בהיסטוריה האנושית, לאחר מכן מאורע קוסמי בטבע. לאחר מכן הוא שואל על הקשר ביניהם והתשובה היא שאותה יד ה' שולטת גם בטבע וגם בהיסטוריה האנושית.
על יציאת מצרים
פסיקתא רבתיהַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃
ירמיהו י"א, פסוק א'
וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
ירמיהו ב', פסוק א'
לָכֵ֛ן הִנֵּֽה־יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וְלֹֽא־יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ חַי־יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֧ר הֶעֱלָ֛ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
ירמיהו ט"ז, פסוק י"ד
וַיְהִ֣י ׀ בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֗ית בַּֽחֲמִשִׁי֙ בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹ֔דֶשׁ בָּ֧אוּ אֲנָשִׁ֛ים מִזִּקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לִדְרֹ֣שׁ אֶת־יְהוָ֑ה וַיֵּשְׁב֖וּ לְפָנָֽי׃ (ס)
יחזקאל כ', פסוק א'
וְנָתַ֨תִּי לָ֤הּ אֶת־כְּרָמֶ֙יהָ֙ מִשָּׁ֔ם וְאֶת־עֵ֥מֶק עָכ֖וֹר לְפֶ֣תַח תִּקְוָ֑ה וְעָ֤נְתָה שָּׁ֙מָּה֙ כִּימֵ֣י נְעוּרֶ֔יהָ וִּכְי֖וֹם עֲלֹתָ֥הּ מֵאֶֽרֶץ־מִצְרָֽיִם׃ (ס)
הושע ב', פסוק י"ז
וְאָנֹכִ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עֹ֛ד אוֹשִֽׁיבְךָ֥ בָאֳהָלִ֖ים כִּימֵ֥י מוֹעֵֽד׃
הושע י"ב, פסוק י'
וְאָנֹכִ֛י הֶעֱלֵ֥יתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וָאוֹלֵ֨ךְ אֶתְכֶ֤ם בַּמִּדְבָּר֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה לָרֶ֖שֶׁת אֶת־אֶ֥רֶץ הָאֱמֹרִֽי׃
עמוס ב', פסוק י'
שִׁמְעוּ־נָ֕א אֵ֥ת אֲשֶׁר־יְהוָ֖ה אֹמֵ֑ר ק֚וּם רִ֣יב אֶת־הֶהָרִ֔ים וְתִשְׁמַ֥עְנָה הַגְּבָע֖וֹת קוֹלֶֽךָ׃
מיכה ו', פסוק א'
רְעֵ֧ה עַמְּךָ֣ בְשִׁבְטֶ֗ךָ צֹ֚אן נַֽחֲלָתֶ֔ךָ שֹׁכְנִ֣י לְבָדָ֔ד יַ֖עַר בְּת֣וֹךְ כַּרְמֶ֑ל יִרְע֥וּ בָשָׁ֛ן וְגִלְעָ֖ד כִּימֵ֥י עוֹלָֽם׃
מיכה ז', פסוק י"ד
שָׁ֭לַח מֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֑וֹ אַ֝הֲרֹ֗ן אֲשֶׁ֣ר בָּֽחַר־בּֽוֹ׃
תהילים ק"ה, פסוק כ"ו
בְּצֵ֣את יִ֭שְׂרָאֵל מִמִּצְרָ֑יִם בֵּ֥ית יַ֝עֲקֹ֗ב מֵעַ֥ם לֹעֵֽז׃
תהילים קי"ד, פסוק א'
הוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
תהילים קל"ו, פסוק א'
אֲנִ֞י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ (פ)
במדבר ט"ו, פסוק מ"א
וַנִּצְעַ֤ק אֶל־יְהוָה֙ וַיִּשְׁמַ֣ע קֹלֵ֔נוּ וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָ֔ךְ וַיֹּצִאֵ֖נוּ מִמִּצְרָ֑יִם וְהִנֵּה֙ אֲנַ֣חְנוּ בְקָדֵ֔שׁ עִ֖יר קְצֵ֥ה גְבוּלֶֽךָ׃
במדבר כ', פסוק ט"ז
וַיִּסְע֤וּ מֵֽרַעְמְסֵס֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֑וֹן מִֽמָּחֳרַ֣ת הַפֶּ֗סַח יָצְא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּיָ֣ד רָמָ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־מִצְרָֽיִם׃
במדבר ל"ג, פסוק ג'
וַתֵּ֛רֶא אֶת־עֳנִ֥י אֲבֹתֵ֖ינוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־זַעֲקָתָ֥ם שָׁמַ֖עְתָּ עַל־יַם־סֽוּף׃
נחמיה ט', פסוק ט'