בפרקנו שתי פסקות הפותחות בנבואות "הוי", ונבואות נוספות שקשורות אליהן בקשר ישיר או עקיף.

המצור וההצלה הפתאומית (א-ח)

חורבן העמים אותו מנבא ישעיהו, מועצם על ידי תיאור דעיכת הכוכבים שבשמים - מטאפורית ומהותית.

ישעיהו מגיב לתפיסות המקובעות של העם, ומציג בפניהם שני תרחישים שונים בהם מתהפכים היוצרות והמציאות משנה את פניה - לטובה או לרעה. המסר הוא אחד: לא הכל כפי שהוא נראה.

הנביא יוצר זיקה בין תחיית הארץ לבין תחיית האדם והעם מן החוליים של הגלות, ומחזק את ההבנה שהשיקום הרוחני כרוך בתיקון מצבו הגשמי של האדם.

מול דמות השודד הרשע המופיע בפסוק הפתיחה כעין כותרת ניגודית לנבואה כולה (א), מעמיד הנביא את דמות הצדיק וצדקתו, הניצב איתן מול האיומים והחרדות שמסביב.

לעם הנתון למשיסה נדמה שאין בכוחה של המציאות להשתנות. הצגת הגאולה כמהלך של בריאה מחודשת נועדה להעיד על אפשרות של מהפך פתאומי ולנסוך בעם תקווה.

מדוע רבקה מצווה את יעקב לרמות את יצחק? נראה שרבקה שגדלה בבית בתואל ולבן הבינה שעליה לחנך ולהכשיר את יעקב להתמודדות מחוץ לאוהל יצחק ולבית המדרש. אנו צריכים ללכת בדרך זו וללמד את תלמידינו איך לחיות ב'עלמא דשיקרא', לשרוד ולהצליח בו. 

מדוע אומר המדרש שליצני הדור היו אומרים שמאבימלך נתעברה שרה? מה פשר הדבר שיצחק אוהב את עשו "כי ציד בפיו" (כ"ה, כח)? וכיצד נישואי עשו משתלבים בסיפור (כ"ו, לד-לה)? 

"וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי" (ישעיהו מ"א, ח)

אומר מכל מקום אל תירא כי "אתה ישראל עבדי" ולא אעזבך בידם [=ביד הגויים].

"בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת וַיָּבוֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה. וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'" (ישעיהו ל"ח, א-ב) 

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף י עמודים א-ב