ברכה (א-ה)

ה' מברך את העם בברכה כפולה: ברכה רוחנית: "אֶצֹּק רוּחִי עַל־זַרְעֶךָ" וברכה גשמית: "וְצָמְחוּ בְּבֵין חָצִיר כַּעֲרָבִים עַל־יִבְלֵי־מָיִם " (ג). הברכה שחותמת את הפסקה הזאת היא שעם ישראל כולו יעבוד את ה' "זֶה יֹאמַר לַה' אָנִי וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם־יַעֲקֹב וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַה' וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה" (ה). ישנם פרשנים שמסבירים שהברכה האחרונה מוסבת על אומות העולם שירצו להיות חלק מעם ישראל.

זלזול בעבודת האלילים (ו-כ)

בשורת הגאולה וקיבוץ גלויות (א-ח)

לאחר שהפרק הקודם הסתיים בתוכחה לעם ישראל על היותם עיורים לגאולה המתקרבת, כאן הנביא מפרט את הגאולה: "כִּי־תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ־אָנִי וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ כִּי־תֵלֵךְ בְּמוֹ־אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר־בָּךְ" (ב). שוב הנביא קורא לישראל לא לפחד מכיוון שקיבוץ הגלויות קרוב "אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל־תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ" (ו).

פסקות קצרות עם עניינים שונים (ט-טו)

נצחיותו של עם ישראל והנהגתו בהיסטוריה - היא ההוכחה שמביא הפרק לנצחיותו של ה' ולמלכותו על כל היקום.

פרקנו פותח בנבואה העוסקת בעבד ה', נושא שילווה את הפרקים הקרובים. 

ישראל, עבד ה' – יפיץ את התורה והמשפט (א-ט)

משפט הגויים, עליית כורש ולעג לפסלים וליוצריהם (א-ז)

מהם ההבדלים בין חלקו הראשון של ספר ישעיהו לחלקו השני ומה משמעותם? נסקור בקצרה כמה גישות בהתייחסות לשאלת אחדותו של ספר ישעיהו.

גדולתו של האל אינה מרחיקה אותו מאלו שאינם חשובים כביכול. להיפך, בכל מקום שמוזכרת גדולתו והיכולת הבלתי מוגבלת שלו, מוזכרת גם תשומת לבו לקטן ולחלש.

פרק זה פותח את החלק השני של ספר ישעיהו שעיקרו נבואות נחמה. לגבי היחס בין החלק הראשון של ספר ישעיהו לחלקו השני ראו: בשיעורו של הרב אמנון בזק, ובשיעורו של הרב יעקב מדן.

ביקור מלך בבל אצל חזקיהו (א-ב)

בעקבות מחלתו של חזקיהו, שקראנו עליה בפרק הקודם, שולח מלך בבל משלחת אל חזקיהו. חזקיהו מקבל את פניהם בשמחה ומראה להם את כל אוצרותיו: " לֹא־הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא־הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ וּבְכָל־מֶמְשַׁלְתּוֹ" (ב).

תגובת ישעיהו (ג-ח)

סיפור זה מקביל בחלקו למלכים ב' פרק כ'. שם מופיע החלק הראשון של הסיפור. תפילתו הארוכה של חזקיהו (ט-כ) לא מופיעה בספר מלכים.

מחלת חזקיהו (א-ח)

חזקיהו חולה במחלה סופנית. חזקיהו מתפלל לה' ומבקש לדחות את הקץ: "אָנָּה ה' זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל" (ג). ה' שומע את תפילתו של חזקיהו, וישעיהו הנביא פונה אל חזקיהו ואומר לו: " הִנְנִי יוֹסִף עַל־יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה" (ה). ישעיהו נותן אות לחזקיהו לריפוי מחלתו.