לעם הנתון למשיסה נדמה שאין בכוחה של המציאות להשתנות. הצגת הגאולה כמהלך של בריאה מחודשת נועדה להעיד על אפשרות של מהפך פתאומי ולנסוך בעם תקווה.

מדוע רבקה מצווה את יעקב לרמות את יצחק? נראה שרבקה שגדלה בבית בתואל ולבן הבינה שעליה לחנך ולהכשיר את יעקב להתמודדות מחוץ לאוהל יצחק ולבית המדרש. אנו צריכים ללכת בדרך זו וללמד את תלמידינו איך לחיות ב'עלמא דשיקרא', לשרוד ולהצליח בו. 

מדוע אומר המדרש שליצני הדור היו אומרים שמאבימלך נתעברה שרה? מה פשר הדבר שיצחק אוהב את עשו "כי ציד בפיו" (כ"ה, כח)? וכיצד נישואי עשו משתלבים בסיפור (כ"ו, לד-לה)? 

"וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי" (ישעיהו מ"א, ח)

אומר מכל מקום אל תירא כי "אתה ישראל עבדי" ולא אעזבך בידם [=ביד הגויים].

"בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת וַיָּבוֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה. וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'" (ישעיהו ל"ח, א-ב) 

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף י עמודים א-ב

פרקנו פותח חטיבה חדשה, נבואות הוי (כ"ח-ל"ג). בניגוד לחטיבה הקודמת, חטיבת פרקים זאת הרבה יותר מובנת הן מבחינת סגנון ולשון הנביא והן מבחינת הרקע ההיסטורי של הנבואות.

חורבן ממלכת אפרים (א-ד)

בפסקה הראשונה הנפתחת במילת הקינה "הוי" הנביא מתאר את חורבן ממלכת אפרים השיכורים. הנביא מתאר את האויב שיבוא על אפרים כמים שוטפים, שישטפו את ממלכת ישראל.

נבואת תוכחה על ירושלים (ה-כב)

הפרק פותח בתיאור שה' יפקוד בחרב קשה וגדולה "עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ עֲקַלָּתוֹן וְהָרַג אֶת־הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם". נדמה שיש כאן מטאפורה לעם גדול וחזק, כמו הלויתן, הנחש עקלתון והתנין. ייתכן כי פסוק זה שייך בעניינו לפרק הקודם.

משל הכרם (ב-ה)

בניגוד למשל הכרם שמובא בתחילת הספר, משל הכרם שבפרקנו מציג שה' שומר על הכרם והיא לא בוגדת בו. השמירה הצמודה של בעל הכרם (ה') על הכרם (ישראל) מובילה לפריחה ולשגשוג של הכרם "הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל וּמָלְאוּ פְנֵי־תֵבֵל תְּנוּבָה" (ו).

פרק זה קשה לחלוקה ברורה והפרשנים התלבטו כיצד להתייחס אליו, בעיקר בגלל שינויים בגוף, פתיחות רבות שנראות כמו פסקות עצמאיות. ננקוט כאן בגישה מסוימת, על אף שניתן לחלק את הפרק בצורה אחרת.

בטחון בה' (א-ו)

פתיחת השיר היא: "בַּיּוֹם הַהוּא יוּשַׁר הַשִּׁיר־הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה עִיר עָז־לָנוּ יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וָחֵל. פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי־צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים" (א-ב). לאחריה יש קריאה לבטוח בה', מכיוון שה' ישפיל את כל הנשגבים.

הצדיק והרשע (ז-י)

שיר הודיה על ישועה (א-ה)

השיר נפתח בקריאת הודיה "ה' אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן" ולאחר מכן ישנו פירוט על הישועה: ה' הפך עיר חזקה לגל (אבנים), עיר בצורה ל"לְמַפֵּלָה" (ב). בסוף השיר ה' מתואר כמי שהכניע את האויב.

"משתה" לעמים (ו-ח)

ישעיהו מנבא שה' יאסוף מחדש את בניו ויחדש את הקשר עימם. ה' יסלח לישראל, יסיר את המחיצות בינו לבינם, יקרא להם לשוב בתשובה ויחזיר אותם לארץ.