בדיבורה החסכני והמדוייק מלמדת אותנו רבקה על הערך של מיעוט בדיבור לצד עשיה מרובה מתוך החלטיות, מעשיות ונחישות. עלינו להציב את דמות המופת שלה לנגד עינינו בכל עת, כדי לאזן, ולו במעט, את המסר ההפוך המפעם בעולמנו.

מדוע חוזר הכתוב על סיפורו של עבד אברהם פעמיים? ומה פירוש "יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים"? 

"וּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן,

וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה,

וְשִׂמְחַת עוֹלָם, עַל-רֹאשָׁם;

שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ,

ונָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה" (י)

פסוק זה, המתאר את שמחת קיבוץ הגלויות, הולך ומתגשם לנגד עינינו.

לחנים רבים ניתנו לפסוק זה. לפניכם אחד הלחנים.

בעקבות נאום רבשקה חזקיהו מבקש מישעיהו שיתפלל אך הוא אינו עושה זאת, ומי שמתפלל לבסוף הוא חזקיהו עצמו, בעקבות בואה של המשלחת השנייה של מלך אשור. ישעיהו מלמד את חזקיהו שהתפילה מוטלת על המלך ולא על הנביא.

"טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה" (קהלת ט', יח)

קהלת רבה (וילנא) פרשה ט ד"ה ג ד"א טובה

חכמים ראו במלחמת סנחריב מלחמה נגד ה' - בתחילה הוא רוצה להחריב את המקדש, ביתו של ה' על הארץ, ולאחר מכן לעבור לכיבוש המקום האמיתי שבו הוא נמצא - השמיים.

רבשקה פונה אל הגיונם של יושבי ירושלים ומנסה לשכנע אותם להיכנע. אולם, הוא אינו מבין את הייחוד של אלוקי ישראל ואינו מעריך כראוי את הרפורמה של חזקיהו ומתיימר להיות שליחו של אלוקי ישראל.

לכל אורך הספר מדגיש ישעיהו את יתרון שלטון ה' על שלטון האדם. רבשקה בא ומציג בנאומו טענה הפוכה - הוא טוען שהעוצמה היא אצל אשור וה' לא יעזור. קריעת הבגדים על ידי שומעי הנאום לא נבעה מהפחד נוכח הנאמר בנאום אלא באה כתגובה לגידופים שהשמיע רבשקה כנגד ה'.