עוררות ירושלים (א-ו)

כמו בפרק הקודם, הנביא קורא לירושלים להתעורר מתחושת החורבן והפורענות ולהבין שכעת הוא זמן הגאולה "הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת־צִיּוֹן" (ב).

בשורת שיבת ציון והיציאה מהגלות (ז-י)

פרקנו מורכב מיחידות נבואיות קטנות שניתן לחלק אותן לשני חלקים גדולים.

הישועה (א-ח)

תוכחה (א-ג)

הנביא מוכיח את ישראל שלא מתעוררים לגאולה. הוא פותח את תוכחתו בשאלה רטורית "אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ" (א): האם ה' נתן ספר כריתות לעם ישראל וניתק את הקשר לעד? התשובה היא לא, אלא ש"בַּעֲו‍ֹנֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם". כלומר: הגלות והצרות באו בעקבות חטאיהם של ישראל. הנביא ממשיך בתוכחה ואומר "מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה" – על אף שה' הגיע לגאול את ישראל, הם לא מעוניינים בגאולה.

עבד ה' וקיבוץ גלויות (א-ו)

בקטע זה מובא שיר "עבד ה'" השני. העבד מדבר בגוף ראשון ואומר כך: "שִׁמְעוּ אִיִּים אֵלַי וְהַקְשִׁיבוּ לְאֻמִּים מֵרָחוֹק ה' מִבֶּטֶן קְרָאָנִי מִמְּעֵי אִמִּי הִזְכִּיר שְׁמִי" (א). העבד מצהיר שה' בחר בו ואף מתאר כיצד בעיני ה' המטרה של עבד ה' היא לא רק להיות עבדו, אלא גם "וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד־קְצֵה הָאָרֶץ" (ו).

גאולת עם ישראל: מבזויים למכובדים וקיבוץ גלויות (ז-יג)

Interpreting Pharaoh's dreams is the turning point of the story of Yosef in Parshat Miketz. This is when Yosef is transformed from prisoner to prince. He is appointed viceroy over all Egypt and is soon to become the undisputed ruler of all the countries in the region.

"הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (ב)

לחן: ר' חיים בנט  ביצוע: מרדכי בן דוד

 אם נזכור שמשה היה בן שמונים שנה כאשר ניצב לפני פרעה, סירובו של ירמיהו הנשען על צעירותו נדחה באחת. גם בנבואה, לא הגיל קובע.

אני מאמין, כי גם היום מהדהד קולו של הנביא בין שברי ירושלים הקדומה. הוא עדיין קורא לנו להיטיב לראות כי מתחת למציאות הפוליטית והמדינית, רוחשת מציאות אחרת. מתוך הכאב והחורבן, הוא מוסיף להשמיע לנו כי קיים עדיין אמון בעם המיוחד הזה, ועדיין יש תקוה.

ישעיהו מתאר את עבד ה' הסובל. בתלמוד עוסקים בנושא "ייסורים מאהבה". האזינו לרב דוד מנחם העוסק במונח הפרדוקסלי הזה.

"וְגַם מֵהֶם אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם אָמַר ה'" (ישעיהו ס"ו, כא) 

"וגם מהם" - כלומר אפילו מאותם שהיו משוקעים בגוים באיים הרחוקים עד שלא נודע זכרם ולא עלו עם אחיהם בית ישראל מן הגולה ואפשר ששנו קצת מן הדת, אף על פי כן "מהם אקח לכהנים ללוים" - אותם שהיו כבר ממשפחות כהונה ולוים אקח אותם, הכהנים להיות כהנים משרתים לפני והלוים לשרת כמו הלוים לשוררם בשיר בכנורות ובנבלים.