יציאת יעקב עם רחל ולאה לכיוון ארץ כנען פירושה שלבן לא יראה את בנותיו שוב לעולם ולכן, בצדק לבן מזדעק על כך שדבר זה נעשה ללא ידיעתו. גם את הישארות יעקב אצל לבן ניתן להבין - רחל הגיעה לשלב הפוריות ומבקשת בן נוסף. ייתכן שהיא בהריון והמסע הקשה יסכן את ההריון.

הרב מדן והרב בזק דנים במעשי שמעון ולוי בשכם: האם הבעיה הייתה בהרג או בשלל? מה פשר תגובת יעקב? מדוע הייתה "חתת א-להים" על הערים מסביב  (ל"ה, ה)? ומדוע הסיפור מסתיים עם דברי שמעון ולוי "הכזונה יעשה את אחותנו" (לא)?

מיכה, בפרק האחרון שבספרו, חוזר ומדגיש באזני העם כי הגיע העת לשקם את הדפוסים החברתיים ולבנות חברה צודקת.

מה רוצה התורה ללמדנו בסיפור יוסף ואשת פוטיפר? האם המטרה היא רק להדגיש את צדיקותו שלא חטא? ומה פשר המדרש על דמות דיוקנו של יעקב שנגלתה ליוסף?

מדוע יש צורך שפרעה יחלום שני חלומות כמעט זהים? נראה כי בעוד שחלום הפרות מסמל את מה שעומד לקרות באופן טבעי, חלום השיבולים מלמד כי יש אפשרות להתמודד עם מה שהולך להתרחש. בנוסף נראה כי רמת הדחיפות עולה מחלום לחלום.

יוסף מציג את האחים כרועי צאן זאת על מנת שפרעה יקצה להם ארץ נפרדת - ארץ גושן, ובדרך זו הם ישמרו על מורשת אבותם. 

הנביא מיכה מעמיד את כל מצוות התורה על שלוש רגליים - עשות משפט, אהבת חסד וצניעות. אלו הדברים שהקב"ה רוצה מאיתנו והם שמובילים את האדם לשלמות.

מדוע יעקב מתעקש להשביע את יוסף שיקבור אותו במערת המכפלה ואיננו מסתפק בהסכמתו? נראה שיש שתי סיבות לדבר: הראשונה – כדי לדייק את מקום קבורתו, והשניה – על מנת שפרעה יאפשר זאת.

מדבריו של הנביא בפרקנו נשמע שהעם עייף מקיום המצוות. המדרש בא ומפריך טענה זו של העם ומציג את המצוות כדבר קל לביצוע. 

בפרק הקודם הנביא האשים כמה עמים בחטאיהם וניבא להם חורבן. פרקנו ממשיך את רצף הנבואות שבפרק הקודם ומביא את הנבואות על מואב יהודה וישראל.

נבואה על מואב (א-ג)

הנביא מאשים את מואב "עַל־שָׂרְפוֹ עַצְמוֹת מֶלֶךְ־אֱדוֹם לַשִּׂיד" (א), כלומר חילול גופות אדם ושריפת עצמות. בעקבות החטא, יבוא גם העונש "וְשִׁלַּחְתִּי־אֵשׁ בְּמוֹאָב וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת הַקְּרִיּוֹת וּמֵת בְּשָׁאוֹן מוֹאָב בִּתְרוּעָה בְּקוֹל שׁוֹפָר. וְהִכְרַתִּי שׁוֹפֵט מִקִּרְבָּהּ וְכָל־שָׂרֶיהָ אֶהֱרוֹג עִמּוֹ אָמַר ה'" (ב-ג)