האם החלום הוא סוג של נבואה או שמא 'חלומות שווא ידברו'? ר' צדוק מלמדנו שבכל חלום יש נקודת אמת והשאלה היא האם יש מי שמסוגל לראות אותה.

בפרקנו יוסף יוצא משעבוד לגאולה. התורה מספרת על שמות שני בניו שנולדו לו מאשתו במצרים, שמות המעידים על השינוי שעבר יוסף ביחסו לעברו.

מוטיב הבכי אצל רחל ניכר לכול. הוא מתחיל כבר מנישואיה עם יעקב עת נותרה עקרה, וממשיך גם לעתיד עת יגלו בניה לארץ נכר. כיצד ניתן לנחם את האם העקרה?

תירוצו של לבן לנתינת לאה במקום רחל היה כי אין לחתן את הבכירה לפני הצעירה. האם דברים אלו תקפים גם לדורנו? האם יש מקום לחשוש לכך גם לפי דיני התורה?