"רָאִיתִי הַלַּיְלָה וְהִנֵּה אִישׁ רֹכֵב עַל סוּס אָדֹם וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים" (זכריה א', ח) 

 

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צג עמוד א 

אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב [=מהו שכתוב] "ראיתי הלילה והנה איש רכב על סוס אָדֹם והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה [וגו']" (זכריה א', ח)?

מאי "ראיתי הלילה"? ביקש הקדוש ברוך הוא להפוך את כל העולם כולו ללילה,

זכריה ניבא בזמנו של חגי. לעומת חגי זכריה לא מכה במילותיו בעם שמסרב לבנות את הבית אלא מעודד ומסנגר. הוא מתאר כיצד אחרי כל התוכחה יגיע הרגע שבו יקצוף ה' על הגויים שהרעו לישראל, הוא מבשר כי השכינה שבה כבר לירושלים ומנבא לה נחמה וגאולה.

חזון הסוסים המתואר בפרקנו מרמז לשפע הכלכלי שהיה בארץ יהודה ואשר בעקבות החורבן עבר לגויים. שפע כלכלי זה, כך מבטיח הקב"ה, עתיד עוד לחזור ליהודה עם בניין בית המקדש השני.

ספר זכריה מהווה שלב ביניים בין הנבואה הקדומה לנבואת הספרים החיצוניים. זכריה אומנם רואה מראות מפמליה של מעלה, אך המוקד הוא גאולת ישראל על הקרקע. 

בפרקים ז'-ט' מופיעה סדרה של מראות. בפרק ז' מובאים שלושה מראות, ובתחילת פרקים ח' ו-ט' מובאים המראה הרביעי והחמישי (בהתאמה). סדרת המראות נקטעת בפרקנו בסיפור מפגש אמציה ועמוס.

שלוש מראות (א-ט)

תוכחה לעשירי שומרון (א-ז)

בפרקנו שתי נבואות. אחת עוסקת בדרישה לישראל לשוב לה' והשנייה עוסקת ביום ה' ובתוכחה לישראל.

תוכחה בתוך קינה: על ישראל לשוב לה' (א-יז)

פורענות (א-ג)

פסקה זו ממשיכה את פסקת הפורענות שבפרק הקודם. הנביא מלגלג ומוכיח את נשות שומרון ומכנה אותן "פָּרוֹת הַבָּשָׁן... הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה" (א). הנביא מתאר כיצד הן תפרענה: "וּפְרָצִים תֵּצֶאנָה אִשָּׁה נֶגְדָּהּ וְהִשְׁלַכְתֶּנָה הַהַרְמוֹנָה נְאֻם־ה'" (ג).

תוכחה ופורענות (ד-יג)

הצהרה (א-ב)

שני הפסוקים שבתחילת הפרק באים להסביר מדוע ה' יעניש דווקא את ישראל: "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל־כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל־עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם" (ב). מכיוון שישראל נבחרו על ידי ה', הוא יפקוד עליהם את עוונותיהם ויפרע בהם.

חיזוק הנבואה והנביא (ג-ח)

משה מבקש מה' שימנה במקומו מנהיג כמותו שכל האחריות תהיה עליו - "אשר יוציאם ואשר יביאם" (יז), אך בעקבות כשלון הנהגת משה ואהרון שהיתה אינטנסיבית בוחר ה' את יהושע שמסמל מנהיגות משתפת, כאשר המנהיג שעל פיו יצאו ועל פיו יבואו יהיה הקב"ה.

עמודים

x