Una restricción puede ser positiva al preservar el cumplimiento de un precepto, pero se debe diferenciar entre ella y la orden principal.

La serpiente inició el diálogo y dijo: “¿Acaso dijo Elohim: No comáis de ningún árbol del huerto...?” (1)

Y la mujer respondió: “Del fruto de los árboles del huerto podemos comer. Empero, del fruto del árbol que está en el medio del huerto, ha dicho Elohim: No comáis de él y no lo toquéis…”(2-3)

• ¿Qué significa: “Vaiejulu Hashamaim” quiere decir que fueron concluidos los cielos y la tierra? Entonces ¿para qué repetirá en el versículo que le sigue: “Y concluyó Dios el día séptimo Su obra que hizo”?
• ¿Por qué está expresado en forma pasiva: “fueron concluidos” en vez de decir: “Concluyó”?
• ¿Para qué tiene que decirme que concluyó la obra? Ya nos damos cuenta solos que ya no hay más creación.
• ¿Qué son los ejércitos a que se refiere cuando dice: “los cielos y la tierra y sus ejércitos”?

“Bendijo Elohim al día séptimo y lo consagró, ya que en él cesó de toda Su obra, que Elohim había creado para hacer”.  (Bereshit 2, 3)   

Rada”k:

Bendijo-la bendición es un bienestar adicional, y el día Shabat es un agregado (adicional) al bienestar del alma, que tiene en este día un descanso de los quehaceres mundanos y podrá ocuparse de la sabiduría y de la palabra de Dios.

Or Hajaim:

הנביא זכריה הגיע לרומם את רוחם של שבי ציון. באמצעות נבואות רוח וחזון הוא בא לנטוע בהם את התקווה ואת הכוח הנפשי להקים מקדש ולהתחיל מחדש.

מדינת ישראל היא תעודת הביטוח של היהדות והיהודים כולם. יהודים בכל העולם יודעים שיש רק מדינה אחת שתקבל אותם בעת צרה - ישראל.

"רָאִיתִי הַלַּיְלָה וְהִנֵּה אִישׁ רֹכֵב עַל סוּס אָדֹם וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים" (זכריה א', ח)

ראיתי הלילה - מראות זכריה סתומות מאד כמראות דניאל, ולא כן מראות שאר הנביאים, כי כח הנבואה היתה הולכת ודלה מימי הגולה, לפיכך לא בארו את דבריהם ולא הבינו המראות כאשר הם ואמר "ראיתי הלילה" - במראות הלילה ראיתי זאת המראה שראיתי.

"רָאִיתִי הַלַּיְלָה וְהִנֵּה אִישׁ רֹכֵב עַל סוּס אָדֹם וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים" (זכריה א', ח) 

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צג עמוד א 

אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב [=מהו שכתוב] "ראיתי הלילה והנה איש רכב על סוס אָדֹם והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה [וגו']" (זכריה א', ח)?

מאי "ראיתי הלילה"? ביקש הקדוש ברוך הוא להפוך את כל העולם כולו ללילה,

זכריה ניבא בזמנו של חגי. לעומת חגי זכריה לא מכה במילותיו בעם שמסרב לבנות את הבית אלא מעודד ומסנגר. הוא מתאר כיצד אחרי כל התוכחה יגיע הרגע שבו יקצוף ה' על הגויים שהרעו לישראל, הוא מבשר כי השכינה שבה כבר לירושלים ומנבא לה נחמה וגאולה.

חזון הסוסים המתואר בפרקנו מרמז לשפע הכלכלי שהיה בארץ יהודה ואשר בעקבות החורבן עבר לגויים. שפע כלכלי זה, כך מבטיח הקב"ה, עתיד עוד לחזור ליהודה עם בניין בית המקדש השני.

ספר זכריה מהווה שלב ביניים בין הנבואה הקדומה לנבואת הספרים החיצוניים. זכריה אומנם רואה מראות מפמליה של מעלה, אך המוקד הוא גאולת ישראל על הקרקע.