לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

"הִרְאַנִי ה' וְהִנֵּה שְׁנֵי דּוּדָאֵי תְאֵנִים מוּעָדִים לִפְנֵי הֵיכַל ה'... הַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים טֹבוֹת מְאֹד כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת וְהַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים רָעוֹת מְאֹד אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ" (ירמיהו כ"ד, א-ב)  

"הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ" (שיר השירים ז', יד)

רש"י שיר השירים פרק ז' פסוק יד

Bilaam was meant to reach prophecy, and that fate is what, together with his personal attributes and his work ethic drew him to the pinnacle of the spiritual world.

אפלה קשה וצרה אחרת עמה, המיוחדת למדבר, תבואנה על הנביא והכהן המתחנפים ומרבים רעה. דרכם תהיה "כַּחֲלַקְלַקּות בָּאֲפֵלָה" (יב) והם ידחו ויפלו בה. את האימה הזאת מכיר ירמיהו, בוודאי, מימי נדודיו הרבים במדבר ואך טבעי הדבר שיקלל בה בשעת זעמו את מורי העם המכשילים.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

בעוד הקרבת הבנים למולך היא פסגת האטימות ועבודת האלילים הרי שהסכמתו של אברהם להעלות את יצחק היא יסוד אמונתנו ויסוד קבוע בתפילתנו. וירמיהו צריך להסביר לעם את ההבדל שבין השניים.

האם תמיד מתעצבת ההיסטוריה "על האָבְנָיִם", כך שהיא הפיכה וניתן עוד לתקן?

בעקבות ההתנכלות של העם לירמיהו, מתפלל ירמיהו לה' ומבקש שתבוא עליהם פורענות, למרות שבדרך כלל הוא מתפלל לה' כדי להגן על העם מפני הפורענות. הנביא הוא גם אדם ועל הפגיעה הנוראית שנפגע הוא לא מסוגל למחול.

מהי שמירת שבת ומהו חילול שבת בתפיסה המקראית? מתי ואיך נפרצה חומת השבת? ומתי נאמרה הנבואה שבפרקנו?