לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

"הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן הַיֹּשְׁבָה בַּיְאֹרִים מַיִם סָבִיב לָהּ אֲשֶׁר חֵיל יָם מִיָּם חוֹמָתָהּ" (נחום ג', ח)

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא טז - נחמו ד"ה [ז] אך לא

"אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע" (איוב ל', כד) -

אמר ר' אבהו: אין הקדוש ברוך הוא מכה אומה ומושיבה צדו,

אלא מביא פיד [=שבר] לזו ומשעשעה בזו, מביא פיד לזו ומשעשעה בזו.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

ימי הרעה של מלכות הכשדים הופכים מכוח נוכחות ה' לימי שמחה וגאולה גם אם אין השמחה והגאולה מתגלות במציאות הטבעית הנמוכה.

חבקוק מטיח דברים קשים כלפי מעלה. ומה התשובה?

רבים בירושלים וגם בבית המלך רעדו מפחד, שמא יאשיהו מביא עליהם שוב מכה דומה ל'מסע סנחריב'

יש תכלית מוסרית בנפילת נינווה. לנינווה היתה אידיאולוגיה כוחנית חסרת מוסר, ונפילתה מאפשרת את עליית המוסריות בעולם. יהודה היא שמהווה אלטרנטיבה מוסרית לנינווה. 

שני נביאים מהגליל, שתי נבואות משא דומות מאוד, ואשור אחד אכזרי ורע