כמו חוני המעגל, כך גם חבקוק, עומד ומצפה לתשובת ה'. והתשובה ברורה: הצלחת העריץ לא תמשך, גם הוא ישתה מכוס התרעלה, הכוס שבה השקה עמים אחרים.

תיאוריו של הנביא בתפילתו מזכירים תיאורים מימי יהושע בן-נון, דבורה הנביאה, ואף מימינו

המילה "שגיונות" מופיעה רק בפרקנו ובתהלים ז'. מילה זו מתארת כלי נגינה או מנגינה, ומכך אנו מבינים שחבקוק ממש שר לה'. הוא מתאר את הנצחון של ה' על הכשדים, ובכך מתאר את גדלות ה'.

"עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ" (חבקוק ג', ו)

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת שמיני פרשה יג ד"ה [ב] ר' שמעון

ר' שמעון בן יוחי פתח: "עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים" וגו' (חבקוק ג', ו).

מדד הקב"ה בכל האומות ולא מצא אומה שהיא ראויה לקבל את התורה אלא ישראל.

ומדד הקב"ה בכל הדורות ולא מצא דור הראוי לקבל את התורה אלא דור המדבר.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

מדוע בקהילות אשכנז נהגו לומר במוסף של שבת את "תכנת שבת"? ואיך זה קשור לנבואת זכריה בפרקנו?

"וַיְמָאֲנוּ לְהַקְשִׁיב וַיִּתְּנוּ כָתֵף סֹרָרֶת וְאָזְנֵיהֶם הִכְבִּידוּ מִשְּׁמוֹעַ. וְלִבָּם שָׂמוּ שָׁמִיר מִשְּׁמוֹעַ אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁלַח ה' צְבָאוֹת בְּרוּחוֹ בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים, וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל מֵאֵת ה' צְבָאוֹת" (זכריה ז', יא-יב)

על זעקת השבר הנבואית הזאת, באה תשובה מפורסמת, שהפכה לאחד מעיקרי האמונה בעם ישראל