מדוע בקהילות אשכנז נהגו לומר במוסף של שבת את "תכנת שבת"? ואיך זה קשור לנבואת זכריה בפרקנו?

"וַיְמָאֲנוּ לְהַקְשִׁיב וַיִּתְּנוּ כָתֵף סֹרָרֶת וְאָזְנֵיהֶם הִכְבִּידוּ מִשְּׁמוֹעַ. וְלִבָּם שָׂמוּ שָׁמִיר מִשְּׁמוֹעַ אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁלַח ה' צְבָאוֹת בְּרוּחוֹ בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים, וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל מֵאֵת ה' צְבָאוֹת" (זכריה ז', יא-יב)

על זעקת השבר הנבואית הזאת, באה תשובה מפורסמת, שהפכה לאחד מעיקרי האמונה בעם ישראל

חבקוק מתעקש על טענתו בעניין הצלחת הכשדים, וכאן בפרקנו ה' עונה לו: התשובה שניתנת היא אוניברסלית, מתאימה לתופעות היסטוריות רבות, בכל הדורות - בתמונה הכוללת הנהגת ה' היא בצדק ובמשפט.

ישרי דרך המצפים לישועת ה' ולצדק משפטו, חלמו וקיוו שנפילת האימפריה האשורית תוליד עולם רגוע יותר ומתוקן יותר; אולם חזון "המשׂא", שהראה ה' לחבקוק חשף את עומק השבר.

חבקוק מעז לטעון כלפי ה' המאפשר לכשדים להחריב את הארץ, כאשר הם בעצמם אינם עושים זאת מצדיקות. חבקוק אינו מוכן לוותר ולקבל את האפשרות של "צדיק ורע לו" מהבחינה הלאומית.

לגורל איזו עיר דומה גורלה של נינוה ומה הבעיה הגדולה ביותר של חזון נחום

יש שתי סוגי מעצמות שישראל מתמודדת איתן. האחת מסומלת על ידי מצרים (נא-אמון), והיא מעצמה עם אידיאולוגיה דתית מנוגדת לאידיאולוגיה היהודית. והשניה מסומלת על ידי אשור (נינווה), והיא מעצמה כוחנית, חסרת אידיאולוגיה רוחנית. שתיהן יפלו לפני ה'.