במזמור ל"ט מתאר המשורר אדם חולה, שחוליו מביא אותו לסערת נפש עזה. לעומת איוב המרגיש שאין לו אל מי לפנות, חש דוד כי יש מי שמשגיח וכי יש לו תמיד כתובת לפנות אליה.

ייסורי המאמין מול הצלחות הרשעים מחלישים עד מאוד את האמונה. סדרת 'איוב שבתהילים' - המזמור השלישי.

מזמור ל"ח מתאר כאב פיזי חזק מאוד שמרגיש האדם המתחרט על חטאו. כוחות החרטה העמוקים הללו יתהפכו לטובה, לפניה אל ה' ולהתקדמות.

במזמור ל"ח המשורר מודאג מעוונותיו, שהם שגרמו לייסוריו (חולשה, חולי, בדידות). הוא מתחיל בתהליך של תיקון, שראשיתו שתיקה, שמטרתה להתחיל להיבנות מחדש. במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נעמוד על הקשרים שבינו לבין מזמורים קודמים ועל הקשרים שבינו לבין מקורות אחרים. עוד נראה מתוך קשרים אלו כי המילה היחידאית "להזכיר" (א), המופיעה בכותרת המזמור, קשורה אף היא להתבוננות הפנימית שנדרשת מהאדם.

מן האמונה בנפילת הרשעים הצפויה, אפשר לשאוב כוח להתמודד מול התסכול. סדרת 'איוב שבתהילים' - המזמור השני

מזמור ל"ז מתאר את השלב הבא בהתמודדות עם הרִשעה: עשיית הטוב על ידי הצדיקים גוברת, עד כדי כך שהרִשעה נעלמת מן העולם. הצדיק הולך בדרך ה' ובכך מביא שפע ברכה לעולם. במהלך השיעור נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן במילים המנחות החורזות אותו ונעמוד על הקשרים שבינו לבין המזמורים הסמוכים.

הרב שרקי הולך בדרכו של ר' נחמן מברסלב ומסביר כיצד אדם יכול להתעודד ולהתחיל להתקדם כאשר הדימוי העצמי שלו נמוך והוא מרגיש את עצמו כרשע.

'הצדיק שבלב' מתאמץ להתמודד עם 'הרשע שבלב'. סדרת 'איוב שבתהלים' - המזמור הראשון.

במזמור ל"ו ההתמודדות עם הרִשעה איננה בעולם הפיזי, אלא בעולם האידאי. אל מול הרִשעה עומדים הצדק והמשפט של ה'. ראיית ה' כמקור האור והחיים היא שנותנת לצדיק תקווה וחיזוק בהתמודדות שלו אל מול הרִשעה. בשיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור וכן נעמוד על הקשרים שבינו לבין המזמורים הסמוכים לו.

האדם במעשיו ובהתייחסותו לעולם בוחר באיזה עולם יחיה, בעולם ללא אמת וללא סולם ערכים, עולם חסר משמעות; או בעולם שכולו טוב, עולם של דבקות בה'.