"אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ אִם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר" (א)
במזמור ק"כ מתאר המשורר כי הוא בצרה ופונה אל ה' בבקשה להצלה. בו בעת פונה המשורר גם אל הרשעים בניסיון לשנות ולשפר את מצבו, ומתאר כיצד הוא מחפש שלום ואילו הם מבקשים מלחמה.
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מזמורים סמוכים ובקשרים שבינו לבין מקורות אחרים ונעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים.
מזמור קי"ח עוסק בהודיה לה'. המזמור עובר מקריאה כללית לעם להודות לה' לסיפורו האישי של המשורר, ולהודיה הפרטית שלו במקדש.
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מזמורים סמוכים ובקשרים שבינו לבין מקורות אחרים ונעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים.
"כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא" (יג) אומר המשורר במזמור שלפנינו אך מהי בעצם "כוס ישועות"?
"שובה ה' את שבותנו כאפיקים בנגב" (ד) כך מבקש משורר תהילים במזמורנו. מה המיוחד באותם אפיקי הנגב? ומה פשר בקשתו של המשורר?
בשיעור נגלה שני צדדים משלימים במזמור – גם הדרכה והכוונה איך להיות יראי ה' וגם תיאור של השכר של מי שהצליחו להיות יראי ה'.
לפי שדימה הגלות לארץ הנגב שהזורע בה יִזְרַע בדמעה, כי בזורעו בוכה ומתחנן לאל יתברך שימטיר עליה ויקצור מה שזורע בברכה. והדבר רחוק שהזורע בה יקצור ממנה אם לא יהיו רחמי האל יתברך, כן ישראל בגלות עם כל צרתם זורעים, והזריעה היא מעשה הַמִּצְוֹת, ועושים אותם בדמעה, מפני צרת הגלות, ומייחלים לאל יתברך שיוציאם מהגלות, ויקצרו ברנה מה שׁזרעוּ בדמעה. והקציר הוא הגמול הטוב, כדכתיב: "זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד" (הושע י', יב).
לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק: