את השיר "נשבעתי לך" כתב יוני גנוט על בסיס השיר הידוע "נר לרגלי" של ר' חיים בנט, שיר שמילותיו לקוחות ממזמור קי"ט.

מול שקיעה גדולה אני מתנודד מבקש את אורך
בתוך ים סוחף של שכחה שוב ניצבתי מולך
כל הבריתות כבר עפו ברוח, ברוח הזמן
זה פלא גדול שאני עוד זוכר איך נשבעתי לך

נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך

"נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי" (תהילים קי"ט, קה)

ילקוט שמעוני, תהלים פרק קיט, סימן תתעח

"נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי" -

לאיזה תקופה מכוון המזמור שלפנינו? מהם חסד ה' ואמתו שגברו עלינו? ומדוע נדרשים כל הגויים להלל את ה' על כך?

השיר "בשעריך ירושלים", מתקופת מלחמת ששת הימים, עושה שימוש בפסוקים רבים מתהילים ואף מספרים נוספים בתנ"ך. פתיחת השיר לקוחה (בשינוי קל) מתוך פסוק במזמור קכ"ב: "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָם". השימוש בפסוקי תהילים בשיר זה מדגיש את החיבור לכל הדורות, אשר ציפו לשוב לירושלים, וחוו התרגשות גדולה בכל פעם שציפיה זו התממשה. 

מזמור קט"ו מציג במלוא עוזו את הניגוד התהומי בין התפיסה האלילית את אלוהיה לבין תפיסתו של האדם מישראל את אלוקיו.

"שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי
 עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ
 אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ
 הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל
 ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ
 יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה
 ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ
 ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" (א-ח)

לחן: יוסף קרדונר   ביצוע: מוש בן ארי

"לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי" (צב)

מזמור קי"ט ארוך מאד ועוסק בחשיבות לימוד התורה ושמירת המצוות. 

שירים מוכרים העוסקים בלימוד התורה לקוחים מפרק זה:

פסוק עב: "טוֹב לִי תּוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף"

פסוק צז: "מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי"

לחן: ר' שלמה קרליבך   ביצוע: אהוד בנאי

מזמור קט"ו פותח בבקשה לגילוי כבוד ה' לעיני הגויים אשר מחללים את ה' והולכים אחר העבודה זרה. במרכזו של המזמור מופיעה פניה לעם ישראל לבטוח בה' על מנת שמתוך כך יזכו לברכת ה', זאת בניגוד לגויים.
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מזמורים סמוכים ובקשרים שבינו לבין מקורות אחרים ונעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים.

במזמור קי"ד מתאר המשורר את יציאת בני ישראל ממצרים, קריעת ים סוף ומעבר הירדן תוך כדי שהוא חוזר לאותם תיאורים היסטוריים ומתחבר למאורעות העבר ולמשמעותם.
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מזמורים סמוכים ובקשרים שבינו לבין מקורות אחרים ונעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים.

הופעת ה' בעולם והשגחתו המיוחדת על עם ישראל מועילה לכל הגויים, לכן "הללו את ה' כל גויים" (א).