בשיעור נגלה שני צדדים משלימים במזמור – גם הדרכה והכוונה איך להיות יראי ה' וגם תיאור של השכר של מי שהצליחו להיות יראי ה'.

"הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ" (תהילים קכ"ו, ה)

לפי שדימה הגלות לארץ הנגב שהזורע בה יִזְרַע בדמעה, כי בזורעו בוכה ומתחנן לאל יתברך שימטיר עליה ויקצור מה שזורע בברכה. והדבר רחוק שהזורע בה יקצור ממנה אם לא יהיו רחמי האל יתברך, כן ישראל בגלות עם כל צרתם זורעים, והזריעה היא מעשה הַמִּצְוֹת, ועושים אותם בדמעה, מפני צרת הגלות, ומייחלים לאל יתברך שיוציאם מהגלות, ויקצרו ברנה מה שׁזרעוּ בדמעה. והקציר הוא הגמול הטוב, כדכתיב: "זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד" (הושע י', יב).

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הַבֹּטְחִים בַּה' כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם יֵשֵׁב" (תהילים קכ"ה, א)

ילקוט שמעוני תהלים פרק קכ"ה, סימן תתפ

אמר רב: מיום שחרב בית המקדש נגזרה גזרה על בתיהם של צדיקים ליחרב, שנאמר: "באזני ה' צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו" (ישעיה ה', ט).

אמר רב יוחנן: ועתיד הקב"ה להחזירם לישובם.

הר ציון לא ימוט, ירושלים לעולם תשב, אם לא בפועל הרי שבליבותינו. וגם אם ישלטו הרשעים הרשעות לעולם לא תחדור לנפש עמנו.

המזמור מתאר את היחסים בין ה' לישראל כיחסי עבד ואדון, שיש בהם תלות, אבל מלווים בהרבה רחמנות, דאגה וטיפוח, זאת בדומה לציווי בתורה על יחסי עבד-אדון.

על מה נאמר המזמור שלפנינו? לאיזה בית ה' הוא מתייחס? יש שהציעו שדוד כתב את המזמור לקראת העתיד לכשיבנה בית ה' בימי בנו, אחרים הציעו כי המזמור הוא שירת העולים לרגל, אך אין ספק שעבור לא מעט אנשים שחיו בתקופת מלחמת ששת הימים נראה היה כי המזמור כוון לרגע בו שוחררה ירושלים.

מזמור קכ"א הוא מעין תפילת הדרך. מתואר בו דו שיח בין אדם היוצא לדרך ומייחל לעזרת ה' ולברכתו ובין רעהו המחזק אותו בביטחונו בה'.

Moshe's repeated stay on the mountain to receive the second set of tablets is similar to the first stay in its purpose, its time and in the abstention from food and water. Along with these similarities, there are differences in Moshe's state of mind and this difference expresses itself in the reason the Torah gives for the abstention from food and water during the different visits to the mountain.

על אף הכל, על אף כל גלי הצרות שעברו עלינו במהלך הדורות, לא נפלנו בפח היוקשים, לא אבדה אמונתנו.