מזמור קכ"א הוא מעין תפילת הדרך. מתואר בו דו שיח בין אדם היוצא לדרך ומייחל לעזרת ה' ולברכתו ובין רעהו המחזק אותו בביטחונו בה'.

Moshe's repeated stay on the mountain to receive the second set of tablets is similar to the first stay in its purpose, its time and in the abstention from food and water. Along with these similarities, there are differences in Moshe's state of mind and this difference expresses itself in the reason the Torah gives for the abstention from food and water during the different visits to the mountain.

על אף הכל, על אף כל גלי הצרות שעברו עלינו במהלך הדורות, לא נפלנו בפח היוקשים, לא אבדה אמונתנו.

The Torah forbids us to make a statue or an image. "For you did not see any image on the day that God spoke to you at Horev from the fire." (Devarim 4, 15) This commandment, which negates God's corporeality, is followed by a long list of images that are prohibited: "An image of a male or female," "An image of any animal on earth," "An image of any bird that flies in the heavens," "An image of anything that crawls on earth," "An image of any fish that is in the seas under the earth." (16-18) This detailed list is puzzling.

במזמור קכ"ג פונה בעל המזמור אל ה' בתפילה, מתוך כאב, ומבקש להפסיק את הבזיונות והחרפה אותם שבענו מקרב אויבינו השאננים והגאוותנים.

דימויים רבים ניתנו במקרא ליחסים בין ה' לישראל. ביניהם הדימויים לעבד ואדון ולשפחה וגבירתה המופיעים במזמורנו. פעמים שדימויים אלו מבטאים מרחק ופעמים שהם מבטאים כבוד.

בפתיחה למאמרו למזמור קכ"ב מתאר הרב אלחנן סמט את חוויותיו כנער צעיר בזמן מלחמת ששת הימים, ואת תחושת החיבור המיוחד שחשו בני אותו הדור למזמורנו, שביטא את רחשי ליבם.

מזמור קכ"ב מתאר את התרגשותו ושמחתו של עולה הרגל העולה לירושלים. מהן תכונותיה המיוחדות של ירושלים שמושכות את ליבו?

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק: