מזמור ק"כ הוא קריאה לעזרה מפני אומני השקר, אותם אלו שיודעים לעטוף את כוונותיהם הזדוניות במעטה של שלום, בדברי חלקות. המשורר מבקש את עזרת ה' על מנת להינצל ולא ליפול במלכודת הדבש.

בעל המזמור מתאר את כאביו ותסכולו מחיים בקרב נוכרים דוברי שקר, מחרחרי מלחמה. רש"י בפירושו למזמור כותב כי המזמור נכתב על "זרעו של הרשע שצדין את הבריות בפיהם בעלילות רשע". למי מתכוון רש"י בדבריו? ככל הנראה יש בפירושו של רש"י צנזורה פנימית וכוונתו היא לזרעו של עשו, אלו הנוצרים, הצדים את ישראל בעלילות רשע.

פרק קי"ט מתאר את תחושותיו של האדם הדבוק בתורת ה'. הפרק בנוי באופן מיוחד כך שעל כל אות מופיעים שמונה פסוקים. מה פשר העניין?

בספרו 'האדם מחפש משמעות' מתאר ויקטור פרנקל את חוויותיו כאסיר משוחרר ומגלה כי באותם רגעים רק פסוק אחד היה מהדהד ברוחו: "מן המצר קראתי יה ענני במרחב-יה" (ה).

תארו לכם, שבעצרת האו"ם יקומו כולם וישירו יחד עם נציגי ישראל את מזמור קיז מספר תהילים

שני הפסוקים שבמזמור מכילים את היעוד של עם ישראל בעולם – לקרוא בשם ה', כך שבסופו של יום כל הגויים ישבחו את ה' ויאמרו הללו-יה.

מזמור קי"ז הוא הפרק הקצר ביותר בתנ"ך אך הוא מהווה את החוליה המחברת את שני המזמורים הקודמים לו. מה הקשר בין שלושת המזמורים?

Sefer Devarim begins with Moshe's speech which is a "Biur" – an explanation - of the Torah. It is logical to assume that a gap exists between the text itself and its explanation, and they are not identical. The explanation is a layer of text which is later than the text it comes to explain.

מזמור קי"ז מזמין את כל הגויים להודות, להלל ולשבח לה'. במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מזמורים סמוכים ונעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים.

מזמור קט"ז מתאר את תחושת ההצלה של המשורר שניצל ממוות. המשורר שמח בהצלתו ומרגיש צורך להודות לה' ולזבוח לו זבח תודה בירושלים.
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מזמורים סמוכים ונעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים, כל זאת לאור הפרשנות ההקשרית.