עם ישראל במשך כל הדורות שמר את השבועה של גולי בבל לזכור את חורבן ירושלים, וממשיך להתאבל כל עוד לא נבנתה ירושלים מחדש. ברגעי השמחה הגדולים של כל אדם, ביום חתונתו, הוא מזכיר את החורבן באמירת הפסוק "אם אשכחך ירושלים" הנזכר במזמור "על נהרות בבל".

מהו השינוי שחל בתחושותיהם של גולי בבל במשך השנים? וכיצד דאגו לשמר את זכרון ירושלים ואת תחושת האבל על חורבנה?

מהו התהליך המתרחש במהלך המזמור? ומי הם שונאי ציון המוזכרים?

"עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן
 עַל-עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ
 כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן
 אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר
 אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי
 תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" (א-ו)

לחן: שרון אבילחק   ביצוע: מידד טסה

מה פשר השימוש בדימוי המים והציפור במזמורנו? ומהי הצרה שעם ישראל היה נתון בה?

הפסוק הפותח את מזמור קל"ו - "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" מופיע כפזמון חוזר בפיוט של יהודי מרוקו לחנוכה. השיר משורר את נס החנוכה שנעשה לחשמונאים, מגזרות היוונים אשר ניסו למנוע מהיהודים את קיום המצוות, דרך נצחונם של החשמונאים על היוונים, וכלה בנס פך השמן שהספיק לשמונה ימים. הפזמון הלקוח מתהילים הופך את השיר למעין הלל קטן.

אֵלִי אֲרוֹמְמֶנְהוּ   אֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ
גַּם לִבְנֵי מַתִּתְיָהוּ   עָשָׂה פֶלֶא לְבַדּוֹ
פָּדָה עֵדָה נָדָה   מְלֹא אֶרֶץ כְּבוֹדוֹ
הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב   כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

עמיר בניון הלחין ושר את מזמור קל"ו - הלל הגדול.

פעמיים בתהילים מופיע הלעג לעבודה זרה, בניסוחים כמעט זהים, במזמור קט"ו ובמזמור קל"ה. מהם ההבדלים בין שני המקורות ומה משמעותם?

ישיבת אחים יחד היא ברכה גדולה. אנו נראה כי המזמור נותן לכך שני דימויים המתארים שפע גדול: שמן המשחה, ושפע מים היורד מהחרמון. בנוסף לכך נברר כיצד ניתן לחיות בעולם הזה את חיי העולם הבא.

מזמור קל"ב בתהילים מזכיר את חזון נתן לדוד. בשניהם דוד נשבע לבנות בית לה', וה' נשבע לבנות בית לדוד. אך האם ההדדיות מלאה?