דמותה של שרה מצטיירת בראשית דרכה כאישה המתמסרת ל'מפעל חייו" של אברהם וחיה בצלו מתוך הזדהות ומסירות. "עזר כנגדו". יחד עמו היא עוזבת הכל והולכת לארץ ישראל; יחד עמו היא יורדת למצרים ומשתפת פעולה עם התוכנית אותה הוא רוקם כדי להינצל מפרעה, תוך כדי סיכון אישי (בראשית יב). ויחד עמו, אך ביוזמתו, היא מכניסה אורחים (יח).

Sukkot comes up in some potentially surprising contexts in Tanakh. Do you know where? Find out by taking this quiz! 

בתרבות המודרנית, החוכמה והאמונה הדתית בהשגחה פרטית ניצבים משני עברים. בעולמו של ספר משלי, דווקא התבוננות החוכמה מביאה ליראת ה'.

כל המסנן מפיו - 'איזה אידיוט, טמבל, מטומטם, חמור', המילים הללו חוזרות עליו ומעידות על סכלות ואיוולת מצידו.

מדוע המלך עושה צדק ומשפט? השוואה לדברי חמורבי בפתיחה לקובץ החוקים המפורסם מגלה כי המקרא וספרות המזרח הקדום מחזיקים בדעות קוטביות.

"לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה כִּי אִם בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ" (י"ח, ב)

כאשר ידבר הכסיל בחכמה לא יחפוץ להבין ולדעת האמת כי אם להתפאר ולגלות לבו ועומק מחשבתו, על כן לא יאזין לדברי זולתו ולא יתיישב עליהם. וזאת תהיה לו לעדה כי לא יחפוץ בתבונה. כי אילו חפץ בה יקשיב לדברי חבריו ויתיישב בהם וישקלם במאוזני צדק למען יעמוד על האמת כי ברוב הדעת ישלם המחקר.

"שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ" (משלי כ"א, כג)

מדרש משלי (בובר) פרשה כא סימן כג

אמר ר' ישמעאל: מלמד שמיתתו של אדם ותחייתו של אדם אינה נתונה אלא בלשון,

אם זכה ונצרהו הוא מחייהו,

ואם לאו הוא ממיתהו,

וכן הוא אומר: "מות וחיים ביד לשון" (משלי י"ח, כא). 

מדרש תנחומא (בובר) פרשת מצורע

הפסוק "זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת ה' וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנוֹ" (ח) מופיע במגילת ברית דמשק בניסוח מעט שונה מה פשר השינוי?

על כל זמן וזמן שאדם

שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ (משלי כ"א, כג)

זוכה לחיי העולם הבא

לקריאת מדרשים על הפסוק

"לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ גָּרֶם" (משלי י"ז, כב)

כבר בארתי למעלה במה שנאמר "לב שמח ייטיב פנים ובעצבת לב רוח נכאה" (ט"ו, יג),

שיש לב שמח ורוח נכאה,

שהלב בחיצוניותו שמח בטוב העולם הזה ובהצלחה