הפרק עוסק בלימוד התורה ובלומדיה. הוא מצביע על תכלית הלימוד, על הדרך ליישם אותו ועל ההתנהגות הראויה ללומדי התורה ביחס לחברה הסובבת אותם. 

מפשט הפסוקים בפרק עולות אימרות חכמה כלליות. עיון בפירוש הגר"א יוסיף לנו הדרכה לדרך הנכונה ללמוד את התורה והסבר לגבי חשיבותה של הדרך והגמול עליה.

"יודע צדיק נפש בהמתו" (י) – הדרשנים רואים בפסוק זה משל להיכרות של הצדיק עם נפשו הבהמית, המביאה אותו להתנהל באופן מאוזן עם נפשו. לפי הפשט הצדיק מלא חסד וחמלה גם כלפי בעלי החיים ומתחשב בצרכיהם. באותו אופן מכבד הצדיק כל נפש ואפילו של הירודים שבאנשים. 

בפרק כ"ד בספר משלי מופיעים כמה פתגמים וניבים ידועים:

"בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן

וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים" (ג-ד)

לחן: יעקב רוטבלט   ביצוע: אלי הרצליך

בפרק כ"ג בספר משלי מופיעים פתגם וביטוי ידועים:

בטקס ברית המילה מברכים את ההורים שיזכו לגדל את בנם ולשמוח בו:

קיים את הילד הזה לאביו ולאמו

ישמח האב ביוצא חלציו ותגל אמו בפרי בטנה

יִשְׂמַח-אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ (משלי כ"ג, כה)

וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי (יחזקאל ט"ז, ו)