בשם האינטרס הבטחוני

 

ישעיהו מאריך ומיכה מקצר.
שניהם מדברים באותה תקופה ועל אותם אירועים היסטוריים שהתרחשו בשנים הספורות שלפני מסע סנחריב. ממלכת יהודה מתכוננת לפלישה אפשרית של האשורים, וחזקיהו מנצל את מצב החירום כדי לבצר את ירושלים ולבנות לה חומה חדשה. בהזדמנות זו הוא גם חוצב את הנקבה המפורסמת ומכניס את מי הגיחון אל תוך העיר. ההתלהבות רבה ותחושת הכוח כובשת וממכרת, ומול כל הששון והשמחה הלאומית הזאת מציבים הנביאים את מעשי העוול שנעשו לאזרחים הפשוטים, בשם האינטרס הביטחוני.

ישעיהו, כאמור, מאריך:
"...וְאֶת בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם סְפַרְתֶּם, וַתִּתְצוּ הַבָּתִּים לְבַצֵּר הַחוֹמָה. וּמִקְוָה עֲשִׂיתֶם בֵּין הַחֹמֹתַיִם לְמֵי הַבְּרֵכָה הַיְשָׁנָה, וְלֹא הִבַּטְתֶּם אֶל עֹשֶׂיהָ, וְיֹצְרָהּ מֵרָחוֹק לֹא רְאִיתֶם. וַיִּקְרָא אֲדנָי ה' צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק, וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן, אָכֹל בָּשָׂר וְשָׁתוֹת יָיִן, אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת" (ישעיהו כ"ב, י-יג).

ואילו מיכה, מקצר:
"בֹּנֶה צִיּוֹן בְּדָמִים, וִירוּשָׁלִַם בְּעַוְלָה" (מיכה ג', י).

ושניהם מנבאים חורבן וגלות בשל העוולות הללו: "... וְנִגְלָה בְאָזְנָי ה' צְבָאוֹת, אִם יְכֻפַּר הֶעָוֺן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן. אָמַר אֲדנָי ה' צְבָאוֹת" (ישעיהו כ"ב, יד). "לָכֵן בִּגְלַלְכֶם, צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ, וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר" (מיכה ג', יב).

בסופו של דבר תבוא אשור ותחריב ערים רבות ביהודה, אבל ירושלים תינצל ונבואת מיכה לא תתקיים. ישעיהו יחזור בו תוך כדי ימי המצור, וינבא ישועה פלאית לירושלים (ישעיהו ל"ח, ד-ח; מלכים ב י"ט, כ-לג). וכמאה ועשרים שנה מאוחר יותר, בימי נבואתו של ירמיהו, יסבירו זקני העם שחזקיהו ואנשי דורו חזרו בתשובה, ולכן לא התקיימה נבואת מיכה (ירמיהו כ"ו, יז-יט).


באדיבות אתר 929

Volver al capítulo

לא נחים לרגע

Volver al capítulo

כי יש לאל ידם

 

פעמים רבות כאשר אנו נתקלים בעוולה קשה אנו שואלים את עצמנו או אדם הנמצא לידנו: למה? מדוע היה צריך העשיר לפגוע בעני? מה היה חסר לו? האם הוא לא הבין את העוול שהוא גורם? למה הוא עשה זאת? והתשובה המקוממת ביותר היא "ככה". את הילדים אנחנו מחנכים ש"ככה זה לא תשובה", אבל לפעמים זו התשובה הנכונה ביותר. לפעמים העוול נגרם פשוט כי זה אפשרי.

זו התמונה שאותה ראה מיכה לנגד עיניו, ועליה הוא זועק:
"הוֹי חֹשְׁבֵי אָוֶן
וּפֹעֲלֵי רָע עַל מִשְׁכְּבוֹתָם בְּאוֹר הַבֹּקֶר יַעֲשׂוּהָ
כִּי יֶשׁ לְאֵל יָדָם.
וְחָמְדוּ שָׂדוֹת וְגָזָלוּ
וּבָתִּים וְנָשָׂאוּ
וְעָשְׁקוּ גֶּבֶר וּבֵיתוֹ
וְאִישׁ וְנַחֲלָתוֹ" (א-ב)

למה הם חושבים ופועלים רע? מדוע הם חומדים, גוזלים ועושקים? פשוט כי הם יכולים. "כִּי יֶשׁ לְאֵל יָדָם". אין דין, ואין דיין. איש הישר בעיניו יעשה.

נראה כי הביטוי "בְּאוֹר הַבֹּקֶר" משמש בפסוק בכפל משמעות ויש לקוראו פעמיים כדי להדגיש עד כמה זה קל: הם כל כך עשירים, שהם נשארים עַל מִשְׁכְּבוֹתָם בְּאוֹר הַבֹּקֶר. אין צורך להשכים לעבודה, אפשר להישאר במיטות, וממילא יש זמן למחשבות און. והעוולות הללו לא צריכות להתרחש בלילה: בְּאוֹר הַבֹּקֶר יַעֲשׂוּהָ. ממילא איש לא יעצור אותם, ואיש לא יעניש אותם על עושק העניים וגזל כבשת הרש.

כמה קשה התיאור: העשירים פוגעים בחלשים – פשוט כי יש לאל ידם. ההנהגה חלשה במקרה הטוב, משתפת פעולה במקרה הפחות טוב, ויוזמת את העושק במקרה הגרוע. העשירים הופכים לעשירים יותר, העניים לעניים יותר, והגלות – היא רק עניין של זמן.


באדיבות אתר 929

Volver al capítulo

ראש חודש - מבט שמימי ומבט ארצי

 

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה (שמות י"ב, ב)

המילה ‘חודש’ מציינת התחדשות, ורק הירח ‘מתחדש’. ההתחדשות של הירח היא, כמובן, רק מנקודת המבט שלנו! במבט מן החלל, מכיוון השמש, הירח תמיד מואר במלואו, ובמבט מן הארץ בזמן הליקוי, הירח חלף על פני השמש וכולו חשוך!                       

השמש, לעומת זאת, לא מתחדשת גם מנקודת המבט שלנו, והיא זורחת תמיד במילואה!

לכן, אין באמת בטבע על פני הארץ, ‘חודש שמשי’ (שהוא רק חלוקת השנה ל-12), כשם שאין באמת ‘שנת ירח’ (שהיא רק הכפלת ‘חודש ירחי’ ב-12). בטבע שלנו יש רק ‘חודש ירחי’, בו משלים הירח הקפה אחת סביב הארץ, ו’שנה שמשית’, בה משלימה הארץ הקפה אחת סביב השמש.

כל זה מסביר לנו בדיוק מדוע הדגישה התורה במצווה הראשונה בה נצטוו בני ישראל לקראת יציאת מצרים – “החדש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה” (שמות י”ב, ב) – “לכם… לכם”, מנקודת מבטכם על פני הארץ!

כאן גם היסוד לקביעה המפורסמת, ודווקא מפי משה שקיבל תורה מפי ה’ ‘מן השמים’ והורה את מצוותיה לבני ישראל ‘על הארץ’ – “לא בשמים היא … כי קרוב אליך הדבר מאד…”! (דברים ל’, יב-יד) – כי רק המבט מן הארץ קובע את סדרי הלוח ואת גדרי המצוות!

מכאן גם הבנה מדויקת יותר בסיפור קידוש החודש על ידי רבן גמליאל (ראש השנה כה ע”א) – במבט ‘שמימי’ באמת אי אפשר לראות ירח מהחודש הקודם בשחרית במזרח, וירח מתחדש בערבית במערב באותו היום, כי הפער הוא של יום וחצי לפחות, אלא שרבן גמליאל, מן המבט הארצי הבדוק, התעלם מהעדות המוטעית לגבי הבוקר, וקיבל רק את עדותם על הירח החדש בערב, ואכן כך פירש הרמב”ם (הל’ קידוש החודש פרק ב’, ו).

בבוקר יום ראשון כ”ט בסיון התש”ף (21.6.20; היום הארוך בשנת החמה!), התרחש מצג שמימי די נדיר, בו ניתן לראות (בהגנה מספיקה לעיניים), ואף לצלם, ליקוי חמה חלקי, שפירושו הוא שהירח חלף על פני השמש, וראינו בדיוק את השעה (08.30 בבוקר לפי שעון ישראל) בה חצה הירח את ה’קו’ בין הארץ לבין השמש, ובכך נסתיים ‘חודש ירחי’, והחל ‘חודש ירחי חדש’, במבט שמימי, שבדרך כלל לא ניתן לראותו מן הארץ – לרוב מתרחש המעבר לא בדיוק על ה’קו’ המדויק בין הארץ לשמש, ודי בפער קטן לצד זה או אחר, כך שלא נוכל לראות דבר.

גם בימים אלה, כאשר יכולנו לראות את הירח חולף על פני השמש, לא השתנה דבר על פני הארץ, כי לוח החודשים הירחי לא נקבע לפי המבט השמימי, אלא לפי המבט הארצי. בכל זאת, ראש החודש הנוכחי בלוח העברי נמשך יומיים, וכך מתאפשר לציין את היום האחרון לחודש הקודם (ל’ בסיון התש”ף; 22.6.20) כראש החודש מנקודת המבט השמשית, בעוד היום שאחריו הוא באמת ראש החודש מנקודת המבט הארצית.

לפי ההיגיון הזה היה ברור וצפוי, שנוכל לראות את הירח המתחדש אחרי השקיעה, בין יום שני ליום שלישי (מ-20.15 לפי שעון ישראל), ולכן הלכתי לצפות וביקשתי לצלם את הירח המתחדש לנגד עינינו – יום וחצי בדיוק אחרי המעבר השמימי.

לפניכם צילום (מהמרשתת) של מעבר הירח על פני השמש בזמן הליקוי במבט השמימי, ומצד שני, צילום של הירח המתחדש במבט הארצי – ראש חודש לפי התורה וההלכה!    

 Photo: AFP

 צילום: אפי וייס

Volver al capítulo

מה ראה אהרון לעשות את העגל?

Volver al capítulo

השבת והמשכן

Volver al capítulo

המשמעות של העומר

Volver al capítulo

מה עניין שמיטה להר סיני?

Volver al capítulo

עבודת יום הכיפורים

Volver al capítulo

מיכה - מה הוא אומר?

Volver al capítulo

Pages

x

Lee el Tanaj cómodamente. ¡Instala nuestra App en tu pantalla de inicio!

📲 Instala nuestra App

Toca el botón de Compartir (el icono de un cuadrado con una flecha hacia arriba) en la barra de Safari, desliza hacia abajo y selecciona 'Agregar a la pantalla de inicio'.