באדיבות אתר 929
סנגוריה על לבן ועל יעקב
לשיעורים נוספים בסדרה "חידוש מהגוש" על פרשת שבוע
באדיבות ישיבת הר עציון
שמעון ולוי בשכם
לשיעורים נוספים בסדרה "חידוש מהגוש" על פרשת שבוע
באדיבות ישיבת הר עציון
לבנות חברה צודקת
ממלכת ישראל הייתה ואיננה עוד. נותרה ממלכת יהודה. אולם תושביה ומנהיגיה לא למדו את הלקח, ועל כן מיכה, מתוך כאב, מזכיר לעם כי עבודת המקדש בירושלים לא תתקיים בהעדר צדק חברתי. כי הכרה של אויבי ה' בקיומו תלויה גם בעשיית משפט צדק, ולא רק בריטואלים הנעשים במקדש.
מה כוללת הדרישה האלוקית לצדק חברתי?
אנשי חסדים, אנשים ישרים, אנשים שלא 'מחפשים' אחד את השני. אנשים שלא מוחאים כפיים למי שמעשיו רעים. מנהיגים, שרים, שופטים וכל הבכירים שבחבורה שבמעשיהם מיטיבים עם זולתם, ולא רק עם עצמם.
מיכה מצפה. הוא חוזר ומדגיש כי הגיע העת לשקם את הדפוסים החברתיים ולבנות חברה שיש בה אמון בין חברים, שמשפחה היא הכתף שניתן להישען עליה. מיכה מייחל לכך שעושי העוולות ישלמו את המחיר על מעשיהם.
ומיכה, שזוכר היטב את הגליית ממלכת ישראל, מסיים, גם הפעם, בהבטחה אלוקית שכולה דברי עידוד ונחמה: העם כולו יצא מאפלה לאור גדול, תקומתו תגיע וישראל ישוב לאדמתו וישב לבטח בארצו. אירועי הגלות יהיו שייכים לעבר ושם ה' יהיה נוכח בעולם. כך מדגים ה' במעשיו כיצד יש לנהוג כדי לקיים חברה צודקת: עלינו לסלוח, לגמול חסדים, לרחם, ולהפנים שצדק חברתי מתקיים בארץ כשמידת האמת מגיעה יחד עם מידת החסד, מסר שעובר בעם ישראל מאז היווסדו.
אמנם עוד ארוכה הדרך, אבל מכיון שהדרישה האלוקית היא היום גם דרישה אנושית - אנחנו מתקדמים.
באדיבות אתר 929
יוסף ואשת פוטיפר
לשיעורים נוספים בסדרה "חידוש מהגוש" על פרשת שבוע
באדיבות ישיבת הר עציון
חלום הפרות וחלום השיבולים
עוד על אותו עניין ניתן לשמוע בשיעור 'לפשר החלום הכפול'
לשיעורים נוספים בסדרה "חידוש מהגוש" על פרשת שבוע
באדיבות ישיבת הר עציון
הצגת האחים לפרעה
לשיעורים נוספים בסדרה "חידוש מהגוש" על פרשת שבוע
באדיבות ישיבת הר עציון
מדוע יעקב משביע את יוסף?
לשיעורים נוספים בסדרה "חידוש מהגוש" על פרשת שבוע
באדיבות ישיבת הר עציון
מצוות זה קשה?
הנביא בא בדרישה לעם להתחיל לעשות את שהוא מבקש. כששומעים את דברי הנביא ניתן לשמוע את דברי העם בקולו: "עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי" (ג). העם לכאורה מתנכר למעשיו של האל בהיסטוריה, ועוד יותר מזה אומר לאל שהוא מעייף אותו – "הלאתיך".
המדרש (ויקרא רבה פרשה כז ו) מחדד את טענת העייפות הנובעת מציווים קשים:
אמר ר' יצחק: למלך ששלח פרוסדוגמא (=הכרזה) שלו למדינה,
מה עשו בני המדינה?
עמדו על רגליהן ופרעו ראשיהן וקראו אותו באימה וביראה ברתת ובזיע.
כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: הדא (=זו) קרית שמע ופרוסדיגמא שלי,
לא הטרחתי עליכם ולא אמרתי לכם שתהו קורין אותה לא עומדין על רגליכן ולא פורעין ראשיכן,
אלא "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך" (דברים ו', ז)
המדרש ממשיל את יחסי העם וא-לוהיו למלך ועמו. והנה כשמלך שולח הכרזה (פרוסדוגמא) לעמו – העם מכין את עצמו לשמיעת ההכרזה וקורא אותה בטקס מרשים ומרטיט. אבל הקב"ה אינו כך, הוא שולח לנו בכל יום הכרזה (קריאת שמע) ואינו מחייב אותנו להתכונן ולעמוד בפניו, אלא ניתן לקוראה בכל צורה ומקום.
טענת העייפות והקושי בקיום המצוות אינה חדשה. בכל דור ודור עולה הטענה ומקבלת את הפנים המיוחדות שלה. המדרש, בדרך של השוואה הופך את קריאת שמע – היא הכרזת המלך – למשהו שקל לביצוע. וכך גם מפריך את דברי העם על הקושי בקיום המצוות וההפיכה של המצוות לעול במקום למשהו פשוט.
באדיבות אתר 929