מהי שמירת שבת ומהו חילול שבת בתפיסה המקראית?
גם בתורה, וגם בנביאים, אנו מוצאים את אותה התשובה –
א. בספר שמות (ט"ז, כב-ל), שמירת שבת אוסרת לצאת וללקוט אוכל (=מָן), ולהביא לאוהל.
ב. בהקמת המשכן (שמות ל"ו, ו-ז), הבאת חומרי בנייה על ידי כל "איש ואשה" אל מקום הבנייה, היא "מלאכה", וחלה עליה אזהרת השבת (שם ל"ה, ב).
ג. בימי עמוס (ח', ה) וישעיהו (א', יג) היה השוק סגור בשבתות וגם בראשי חודשים, גם בממלכת ישראל – הרמאים נאלצו להמתין עד אחרי שבת;
ד. ירמיהו (י"ז, יט-כז) הזהיר מפני הוצאת משא והבאת משא (=שוק פתוח) בשערי ירושלים ביום השבת;
ה. נחמיה (י"ג, טו-כב) נאבק בכל כוחו נגד השוק הפתוח בשבת, וסגר אותו בפיקוח צמוד. סגירת שערי ירושלים, הפרידה בפועל בין מוכרים מבחוץ לבין קונים מתוך העיר – כשלא היו קונים, גם לא באו מוכרים, לא דרכו יין, ולא עמסו תבואה על חמורים – כל המלאכות נעצרו.
בכל המקומות (וגם כיום), חילול שבת פירושו – שוק פתוח לאוכל ולחומרי בנייה; שמירת שבת פירושה – שוק סגור!
מתי ואיך נפרצה חומת השבת בין עמוס לירמיהו?
בימי מנשה כשנפרצה חומת האלילות, נפרצה גם חומת השבת.
לפיכך, נבואת השבת של ירמיהו נאמרה בימי יאשיהו, כשעדיין היה סיכוי טוב לבית דוד:
"והיה אם שָמֹעַ תִשמעוּן אֵלַי, נְאֻם ה',
לבלתי הָביא משא בשערי העיר הזאת ביום השבת,
ולקדש את יום השבת לבלתי עֲשׂוֹת בֹּה כל מלאכה –
ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים יֹשבים על כסא דוד...
וישבה העיר הזאת לעולם" (י"ז, כד-כה).
הנה מצאנו עוד נבואה חשובה של ירמיהו (הצעיר) מימי התשובה הגדולה של יאשיהו.
באדיבות אתר 929