מעטות הן נבואות הנחמה בספר ירמיהו, אך אחת מנבואות הנחמה המרגשות, המושרות והמוכרות ביותר היא נבואת ירמיהו בפרק ל"א, פס' יד-טו:
"כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ.
כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב"
בכיה של רחל אימנו על הגולים מניע את ה' להבטיח שישראל ישובו לארצם. בעקבות פסוק זה, במשך כל הדורות נוהרים המוני בית ישראל לקברה של רחל לבכות על צרותיהם ולבקש ישועה.
מדוע דווקא רחל היא הבוכה על בניה? מדוע דווקא לבכיה ה' נענה?
על כך תוכלו לקרוא בפוסטים ובמאמרים על פרק זה: 'זכותה של רחל', 'קבורת רחל בדרך' ועוד.