הפרק כולל שתי נבואות על חורבן מצרים. הנבואה הראשונה (א-יט) כללית באופיה ועוסקת ביום ה׳ שיבוא על מצרים כולה ועל כל בני בריתה. הנבואה השניה (כ-כו) ממוקדת יותר ומדברת על חורבן מצרים בידי בבל. הדימוי המרכזי בנבואה זו הוא דימוי ה׳זרוע׳ - שבירת זרוע פרעה מול חיזוק זרוע מלך בבל (כ-כו).
א. ׳כִּי קָרוֹב יוםֹ וְקָרוֹב יוֹם לַה׳ ׳ (ג) תיאורו של יום ה׳ בנבואה הראשונה נחלק לארבע פסקאות. בחנו את נושאה של כל פסקה ועמדו על ההתפתחות במהלך הפסקאות: במי מתמקדות הפסקה הראשונה והשניה (א-ה, ו-ט)? מה נוסף בתיאור החורבן בפסקה השלישית (י-יב)? מי נפגע בפסקה הרביעית (יג-יט)? ראו בייחוד פסוק יג.
ב. השוו בין הפסקה הראשונה לרביעית, בשתיהן מפורטים שמות מקומות רבים - במי מדובר בפסקה הראשונה ובמי ברביעית? (באשר לראשונה - ראו בראשית י׳,ו,יג).
ג. ברקעה של הנבואה השניה העוסקת בידה השבורה והבריאה של מצרים מצוי מאורע היסטורי – ראו מל"ב, כ"ד,ז. ראו גם את דברי רש"י: ׳את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי - כבר פעם אחרת שנתתי חילו ביד נבוכדנצר בשנה הרביעית ליהויקים כמה שנאמר בספר ירמיה ׳למצרים על חיל פרעה נכה מלך מצרים אשר היה בכרכמיש על נהר פרת אשר הכה נבוכדנצר׳. והנה לא חובשה - מאותו היום והלאה... ובסגנון זה נתנבא ירמיה גם הוא על אותה המכה בלשון רפואה אין לה שנאמר ׳עלי גלעד וקחי צרי בתולת בת מצרים לשוא הרבית רפואות תעלה אין לך׳ ׳.
ד. לשונות זרוע/יד חוזרים כמה פעמים בנבואה:
1) מה מסמלות הזרועות בנבואה, ומה משמעות הניגוד בין הזרועות? שימו לב לביטוי החוזר בפסוקים כד-כה.
2) דימוי היד/זרוע בנבואה והצירוף ׳זרוע חזקה׳ רומז לביטוי מרכזי בסיפור יציאת מצרים – ׳יד חזקה וזרוע נטויה׳. מה עשויה להיות משמעותה של רמיזה זו באשר לתפקידו של מלך בבל?
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"