ענוותנותו של הקב"ה

"וַיֹּאמֶר אֵלַי ה' הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ וְאִישׁ לֹא יָבֹא בוֹ כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא בוֹ וְהָיָה סָגוּר" (מ"ד, ב)

 

מדרש תנחומא (בובר) פרשת בראשית סימן ד

"וענותך תרבני" (תה' י"ח לו) - ויש עניו מן הקדוש ברוך הוא? אמר ר' אבא בר אחא התלמיד יושב לפני רבו, כשגומר התלמיד אומר לרב כמה יגעתיך, אבל ישראל היו למדין מן הקדוש ברוך הוא, כשהן נפטרין אומר להם כמה יגעתי אתכם, שנאמר: "ה' אלהינו דבר אלינו בחורב לאמר רב לכם שבת בהר הזה" (דב' א' ו), הוי וענותך תרבני. [דבר אחר] - וענותך תרבני, אמר ר' שמעון בן זירא מי עניו כהקב"ה, התלמיד אומר לרבו, רבי למדני פרק אחד, והוא אומר לו לך וקדמני במקום פלוני, אבל הקדוש ברוך הוא אמר ליחזקאל "קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך" (יחז' ג' כב), ויצא יחזקאל ומצאו להקב"ה שקדמו לשם, שנאמר: "ואקום ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד ה' עומד" (שם שם כג), הוי וענותך תרבני. [דבר אחר] - וענותך תרבני, אמר ר' לולייני בר טבריני בשם ר' יצחק, ראה ענוותו של הקדוש ברוך הוא, ראה מה כתיב, "משה ידבר והאלהים יעננו בקול" (שמ' י"ט יט), לא היה צריך לומר אלא האלהים ידבר ומשה יעננו בקול, לא עשה כן, אלא משה ידבר וגו', הוי וענותך תרבני. אמר ר' אבא בר כהנא בא וראה ענוותו של הקדוש ברוך הוא, מה כתיב "ויאמר [אלי ה'] השער הזה סגור יהיה [לא] יפתח ואיש לא יבוא בו כי ה' אלהי ישראל" (יח' מ"ד ב), מלך בשר ודם כבודו ליכנס בשער גדול ולא בקטן, אבל הקדוש ברוך הוא נכנס בכבודו בשער קטן, הוי (אומר) וענותך תרבני...

 

 

מדרש תנחומא - מדרש אגדה על חמשה חומשי תורה. המדרש החל להתגבש בארץ ישראל במאה החמישית אולם המשיך ונערך עד סוף המאה השביעית. המדרש בנוי מחטיבות של דרשות העוסקות בפסוקים הראשונים של כל סדר מקראי. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)

Volver al capítulo

חידות סתומות

 

...נלאו המפרשים למצוא הדרך הנכון, ובנו יסודות על מה שהיה בבית שני שהאולם היה עודף על ההיכל ובו בית החליפות, ועפ"ז חשבו חשבונות רבות על דבר הפורח באויר, כי לא בא רמז כלל שהיה שינוי בבית שלישי בין התאים שסביב האולם ובין התאים שסביב ההיכל, ואנחנו לא נוכל לדמות בנין השלישי אל בנין השני, בדבר שלא נזכר בפירוש, ובכלל אין הפי' נסבלים בהכתובים, רש"י עצמו כתב על משולשת הנה לא הבנתי כלל, ועל פסוק ג' כתב שלא היה לו בזה רב ולא עזר, והמעיין יראה כמה נדחקו עם כל פירושיהם והדברים חתומים וסתומים, ואם נבאר בפרטות השאלות שי"ל על דבריהם ילאה הקורא, רק בכלל הנני מודה ואומר שבכל מה שפי' הפסוקים שבסי' מ"ב, ועם הציור הנמצא ע"ז מבעל צורת הבית לא יכולתי לצייר הדבר כלל...וכלל פי' הכתובים בלתי מובן, וענן סתרם וערפל חתולתם ונשארו הדברים כחדות סתומות, ולשאול בם שאלות פרטיות הוא למותר כי השאלה הכללית היא, מי יתן ואדע ואבין ואמצא תכונת הבית בציור נכון מובן בשכל לפי פירושיהם, כי אם נתן הספר אל יודע ספר יאמר לא אוכל כי חתום הוא

 

 

 

מלבי"ם - ר' מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל (1809-1879), נולד בפולין ונפטר ברוסיה. רוב שנותיו נדד במזרח אירופה ושימש כרב בערים אחדות. בפירושו לתורה, "התורה והמצווה", מביא את מדרשי ההלכה ודן בהם בהשוואה לפשט הפסוקים תוך דיוקים בדקדוק המקרא.

Volver al capítulo

להבדיל בין קודש לחול

 

בפרק מ"ב ממשיך יחזקאל בסיורו בבית המקדש העתידי, וחוזר אל החצר החיצונה לאחר ביקורו בקודש. בפסוקים א-יד מתואר סיורו בלשכות הצפון והדרום, ובפסוקים טו-כ יוצא יחזקאל אל הר הבית ורואה את מידותיו ואת החומה שסביבו.

א. בפסוקים יג-יד, עם תום הסיור בלשכות, פונה האיש אל יחזקאל ומדבר עימו בפעם הרביעית והאחרונה.

1) בדברי האיש כלולות שתי הלכות, מה העיקרון המשותף לשתי ההלכות הללו? תנו דעתכם לדמיון הלשוני ביניהן (׳שם יניחו... כי.... קדש׳).

2) החידוש העיקרי בדבריו מצוי בדין החלפת הבגדים (פסוק יד). איזו מגמה מתבטאת בדין זה? ראו את דברי המצודות: ׳כי קדש הנה, ואין ראוי לגעת בהן אל בגדי חול, וכשיבואו עימהן לעזרת אנשים פן יגעו בהן בבגדי חול מה שהעם מלובשים בהן...׳

ב. בשלב האחרון בסיורו רואה יחזקאל חומה רבועה המקיפה את המקדש מארבע רוחותיו. מהי מטרת החומה (כ)? עמדו על הקשר בין מטרה זו לבין ההלכות שנזכרו בפסוקים יג-יד.


למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"

Volver al capítulo

חזון העצמות היבשות – אמת או משל?

Volver al capítulo

סיור וירטואלי במקדש

Volver al capítulo

ארכיטקטורה נבואית

 

בנבואות החורבן יצר יחזקאל 'תיאטרון' נבואי, בנבואות הישועה (בשנה ה-14 אחרי החורבן) עבר הנביא ל'ארכיטקטורה נבואית' – 'האיש', שהדריך אותו בירושלִַם לפני החורבן, "במראות א-להים" (פרקים ח עד יא), והראה לו תועבות וחטאים, הראה לו כעת חומה ושערים, במידות מדויקות.

גם בתורה (שמות כה עד מ) חוגגת האדריכלות ביריעות ובקרשים בהקמת המשכן, ואילו 'שרפים ואופנים וחיות הקודש' מתרוממים לשמים בסילוק השכינה. קשה לי להבין מדוע אוהבים 'אנשי קודש' את 'הרוחניות' (=הגלות), בעוד התנ"ך מתאר את הגאולה דווקא ב'חומריות', כאשר כבוד ה' יחזור לשכון בתוכה.

המפרשים הגדולים (כרש"י) חשבו, שהתאים היו לאורך החומה, מדרום לשער ומצפונו. הגר"א הבין, שתאי השער היו משני צידי הכניסה (בניצב לחומה).

ההפתעה הגדולה בפרק הזה שמורה לארכיאולוג, פרופ' יגאל ידין*, שחשף בתל חצור שער ישראלי קדום המתאים בדיוק לתיאור האדריכלי בפרק הזה (לפי פירוש הגר"א) – "ותָאֵי השער... שלשה מִפֹּה ושלשה מִפֹּה, מִדה אחת לשלשתם..." (מ, י). ידין קבע שהשער עם חומת הסוגרים הקשורה אליו, נבנה בימי שלמה. ואם לא די בכך, ידין גם מצא בחפירות תל גזר שרטוט של חצי שער דומה, ועל פי הצעתו חפרו ומצאו בדיוק את החצי השני, "מִדה אחת" לששת התאים "מִפֹּה ומִפּוֹ".

בחמת זעם הסתערו חוקרים ('מינימליסטיים') לנתץ את השערת ידין, עד שפרופ' אמנון בן-תור חזר לחצור, והוכיח שוב (מה שאפשר לראות בעיניים) שחומת הסוגרים (מהמאה העשירית לפנה"ס) מתחברת לשער 6 התאים.

בסוף ימי המלוכה בנו שערים של 2 ו-4 תאים. איך ידע יחזקאל בגולה לתאר בדיוק את שערי שלמה, כשערי המקדש העתידי? יחזקאל עצמו הסביר – 'במראות הנבואה'!

__________________________

* בספרו חצור, עמ' 203-187

באדיבות אתר 929

Volver al capítulo

מקדש מרוחק מהעם

Volver al capítulo

מכתב מאבא

 

במלחמת העולם (הראשונה) קרסו 4 אימפריות, וארץ ישראל - אחרי 400 שנה - נכבשה מידי העות'מנים (='תוגרמה' בפי היהודים). מלחמת ההכרעה (של אלנבי) על ארץ ישראל נמשכה כשנה (מאוקטובר 1917 עד ספטמבר 1918), וכללה כשמונה חודשים של הפוגה, כששני הצבאות חונים זה מול זה, מהירקון ועד נחל עוג'ה. בסַן רֶמוֹ, אחרי אלפי שנים, הכירו אומות העולם ב'בית לאומי' לעם היהודי בארץ ישראל, לפי הצהרת בלפור. מלחמת העולם הובילה במישרין לישועת עם ישראל בארצו.

במלחמת העולם השנייה עמדו הגרמנים-הנאצים בשערי מצרים וארץ ישראל, ובפלמ"ח כבר הכינו תוכנית התבצרות לקרב 'מצדה על הכרמל' - זכור לטוב הפילְדְמַרשַל הבריטי מוֹנְטְגוֹמֶרי, שניצח בקרב אל-עַלָמֵיין, והציל את היישוב היהודי בארץ מהשמדה.

כעבור 5 שנים אישרה עצרת האו"ם את החלטת 'החלוקה', שהביאה להקמת מדינת ישראל 'בדם ואש', במלחמת השחרור והעצמאות. המעצמה הבריטית, שבגדה בהצהרת בלפור, תמכה בצבא המצרי ובלגיון העבר-ירדני. מלחמת קיומנו הסתיימה בהפלת 5 מטוסים בריטיים שחגו מעל עמדות צה"ל, בניצנה.

במשך 30 שנה תמכה המעצמה הרוסית-סובייטית בצבאות מצרים וסוריה, ותמיכה זו הביאה במישרין לפרוץ מלחמות הישועה וההצלה בששת הימים וביום הכיפורים, בהן זכיתי לשרת כלוחם בחטיבת הצנחנים (55), בשחרור ירושלים, ובצליחת התעלה בסואץ. צליחת התעלה, שהביאה להכרעה ישראלית מול הצבא המצרי, למרות האיום הסובייטי והכוננות הגרעינית האמריקנית, התנהלה בימי חג הסוכות (התשל"ד), בהם קוראים את הפטרת 'גוג ומגוג'.

אבי מורי, ד"ר יחיאל בן-נון ז"ל שלח לי אז מכתב (שהגיע אלי בעיר סואץ), ובו כתב: 'בכל לבי אני מתפלל בימים האלה, שכבר יצאנו ידי חובת הנבואות הנוראות האלה'.
בכל לבי אני מצטרף לתפילה זו של אבי, מאז ועד היום.

 

באדיבות אתר 929

Volver al capítulo

טיהור יסודי

Volver al capítulo

קואליציה אירופית לוחמת

 

הנביאים (מישעיהו עד ירמיהו ויחזקאל) ראו בעיניהם שתי מעצמות כובשות ומחריבות - אשור ובבל - וגם הסבירו, שזו יד ה' הפועלת בעולם. בצבאות אשור ובבל תמיד היו יחידות צבא מעמים שונים וממלכות שנכבשו.

בניגוד לישעיהו ולירמיהו, נמנע יחזקאל (כזכור) מנבואת ישועה לישראל עם הקץ הצפוי לבבל - במקום זה, בא החזון העתידי על מלחמות "גוג", שייפול "על הרי ישראל", אחרי שתתחיל שיבת עם ישראל לארצו (על פי חזון "העצמות היבשות"): "באחרית השנים תבוא אל ארץ... מְקֻבֶּצֶת מֵעמים רבים", "ואל עם מְאֻסָף מִגוים", "השֹקְטים יֹשְבֵי לָבֶטַח" (פסוקים ח, יב, יא).

בנוסף ל"גוג" נזכרות בלשון הנביא "גֹמֶר... תוֹגַרְמה", ועמים מ"יַרְכְּתֵי צפון", שנזכרו כבר בבראשית (י', ב-ג):  "בני יֶפֶת: גֹמֶר ומָגוֹג, וּמָדַי ויָוָן ותֻבָל, וּמֶשֶך ותירָס; ובני גֹמֶר: אַשְכְּנַז וריפַת ותֹגַרְמה". חז"ל (יומא דף י ע"א) זיהו את "גֹמֶר וכל אֲגַפֶּיהָ" עם 'גַרְמַמְיָא', הם השבטים הגרמניים; "יַרְכְּתֵי צפון" הם ארצות אירופה ורוסיה. אם כך, מדובר בקואליציה אירופית לוחמת, מעצמה או מעצמות, שיאספו את כוחותיהן כדי לכבוש (גם) את ארץ ישראל, כשעם ישראל כבר יתחיל לשוב אליה.

אנחנו חיים בדור חמישי של קיבוץ גלויות, ואנחנו מכירים שתי מלחמות עולם שחוללה גרמניה עם מעצמות אירופיות; הן השפיעו השפעה דרמטית על העולם כולו, וגם על ארץ ישראל - אכן התיאור בפרקים אלו מתאים עד מאד למלחמות עולם: "...כֻּלָם קהל רב, צִנה ומָגֵן, תֹפְשֵׂי חֲרָבוֹת כֻּלָם - פָּרַס כּוּש וּפוּט אִתָם, כֻּלָם מָגֵן וכוֹבָע - גֹמֶר וכל אֲגַפֶּיהָ, בֵּית תוֹגַרְמה יַרְכְּתֵי צפון ואת כל אֲגַפָּיו, עמים רבים אִתָך" (ד-ו); "ועָליתָ כַּשוֹאה תבוא, כֶּעָנָן לכַסוֹת הארץ תִהיֶה, אתה וכל אֲגַפֶּיךָ, ועמים רבים אוֹתָך" (ט).

באדיבות אתר 929

Volver al capítulo

Pages

x

Lee el Tanaj cómodamente. ¡Instala nuestra App en tu pantalla de inicio!

📲 Instala nuestra App

Toca el botón de Compartir (el icono de un cuadrado con una flecha hacia arriba) en la barra de Safari, desliza hacia abajo y selecciona 'Agregar a la pantalla de inicio'.