נביא מהשפלה

 

פתיחת הספר (א, א) מזכירה 3 מלכים (בלי עוזיהו):
דְּבַר ה' אֲשֶׁר הָיָה אֶל מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי
בִּימֵי יוֹתָם, אָחָז, יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה,
אֲשֶׁר חָזָה עַל שֹׁמְרוֹן וִירוּשִָׁלִַם.

אבל הפרקים הראשונים שייכים לימי חזקיהו, והשאלה היא, היכן נבואות מיכה מימי יותם ואחז? התשובה לכך תבוא בפרקים האחרונים (ו ו-ז).

מיכה פותח בתיאור הופעת ה' כפרץ של לַבָּה זורמת ממקום ה' (=ירושלִַם) אל ה"מוֹרָד" (=שפלת יהודה), ורק נביא שחי בשפלת יהודה* ורואה בכל יום במזרח את הרי חברון עד ירושלים, יכול לתאר כך את האסון:
כי הנה ה' יצא ממקומו
וירד ודרך על במתי ארץ;
ונמסו ההרים תחתיו והעמים יתבקעו,
כדונג מפני האש, כְּמים מֻגָרים בְּמוֹרָד

האסון הוא מאת ה', וצבאות אשור כלל לא נזכרים בנבואה, שמתחילה בחורבן שומרון, אך עוברת מיד ליהודה:
וְשַׂמְתִּי שֹׁמְרוֹן לְעִי הַשָׂדֶה, לְמַטָּעֵי כָרֶם,
וְהִגַּרְתִּי לַגַּי אֲבָנֶיהָ, וִיסֹדֶיהָ אֲגַלֶּה...
כִּי אֲנוּשָׁה מַכּוֹתֶיהָ (מידי המעצמה האשורית),
כִּי בָאָה עַד יְהוּדָה, נָגַע עַד שַׁעַר עַמִּי, עַד יְרוּשָלִַם.

המשך הפרק מתאר את חורבן ערי השפלה, כפי שיקרה במסע סנחריב, ויש שמות יישובים המוכרים לנו רק מנבואה זו:
בְּגַת אַל תַּגִּידוּ, בָּכוֹ אַל תִּבְכּוּ (כי הבכי לא יועיל)...
...יוֹשֶׁבֶת שָפִיר... יוֹשֶׁבֶת צַאֲנָן... בֵּית הָאֵצֶל... יוֹשֶׁבֶת מָרוֹת...
רְתֹם הַמֶרְכָּבָה לָרֶכֶשׁ (=לסוסים, להילחם מלחמה אבודה) יוֹשֶׁבֶת לָכִישׁ,
רֵאשִׁית חַטָּאת הִיא לְבַת צִיוֹן, כִּי בָךְ נִמְצְאוּ פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל;
...מוֹרֶשֶׁת גַּת, בָּתֵּי אַכְזִיב לְאַכְזָב...יוֹשֶׁבֶת מָרֵשָׁה,
עַד עֲדֻלָּם יָבוֹא (=יגיע האויב, וישקע) כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל;

__________________

* "מיכה המוֹרַשתי" הוא הנביא היחיד המוכר לנו, שחי בשפלת יהודה, ב'מוֹרֶשֶת', הסמוכה ל'מָרֵשה'


באדיבות אתר 929

Volver al capítulo

מפה מיכה א

Volver al capítulo

שלבי מסע סנחריב

Volver al capítulo

זה הקטן גדול יהיה

 

פרק ה' הוא המשכה של נבואת הנחמה שבפרק ד'. הנביא פונה אל בית לחם יהודה המכונה גם אפרתה.

במגילת רות אומרים כל העם והזקנים לבעז:

"יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם" (רות ד', יא)

אפרתה ובית לחם נמצאות כאן בתקבולת. מבעז נולד עובד, אבי ישי אבי דוד. מיכה מנבא על חידושה של מלכות דוד, אשר מוצאה מבית לחם:

"ואתה בית לחם אפרתה, צעיר להיות באלפי יהודה, ממך לי יצא להיות מושל בישראל" (א).


לאחר שהוסר שאול ממלכותו אומר הקב"ה לשמואל:

"מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל ישי בית הלחמי כי ראיתי בבניו לי מלך" (שמואל א ט"ז, א).

ישי מעביר לפניו את שבעת בניו "ויאמר שמואל אל ישי לא בחר ה' באלה" (שם, י).

ואז "ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים ויאמר עוד שאר הקטן והנה רועה בצאן... וישלח ויביאהו והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי. ויאמר ה' קום משחהו כי זה הוא" (שם, יא-יב).

הנביא מיכה רומז בדבריו, ששושלת דוד העתידה להתחדש התחילה בצעיר הבנים. המוטיב החוזר הוא שמִן הצעיר והחלש באה הבשורה הגדולה. העתיד תלוי בעבר. בעבר התחילה שושלת בית דוד ממקום קטן ובלתי חשוב, ממשפחה שאילן היוחסין שלה לא מעורר כבוד במיוחד. שהרי דוד הוא מצאצאי פרץ שנולד בעקבות מעשה יהודה ותמר, ומצאצאי רות המואביה בת למואב שנולד ממעשה בנות לוט. ואף על פי כן, כאן החלה המלוכה אשר ממנה יצא גם המלך המשיח.


נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת

Volver al capítulo

הצעיר שהפך למושל

 

בהמשך לנבואות הנחמה ואחרית הימים שבפרק ד', פרק ה' כולל ארבע נבואות נחמה לעתיד לבוא. התחדשות שושלת בית דוד (א-ג), תיאור השלום שישרור בימי המשיח מבית לחם (ד-ה), תיאור 'שארית יעקב' הנמצאת בקרב הגויים (ו-ח). ונבואה על הכרתת האלילות מקרב ישראל (ט-יד).

א. 'וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה' (א)

הפרק פותח בנבואה על יציאת ה'מושל' - המלך העתידי של ממלכת יהודה. הרקע לנבואה היא האכזבה מתפקודו של חזקיהו מלך יהודה בימי מיכה.

1. דמותו של המושל מבוססת על ראשית דרכו של דוד בספר שמואל. ראו – שמ"א ט"ז,יא; י"ז,יב. כיצד תורמים מאפיינים אלה לעיצוב דמותו של המושל? עמדו על ההתפתחות בין ראשיתו בפס' א ל'רעייתו' ושלטונו בפס' ג.

2. נבואה דומה מופיעה בנבואתו של ישעיהו, בן זמנו הבוגר של מיכה העוסקת ב'חוטר מגזע ישי' (ישעיהו י"א,א-ה). השוו בין הנבואות ובדקו מהו הדגש המושם בכל נבואה על תפקידו של המלך העתידי? שימו לב גם לאופי ה'רעיה' המתואר בפסוקים ד-ה בישעיהו.

ב. 'וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקבֹ בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים...' (ו)

מצבו של העם, 'שארית יעקב', בקרב הגויים מתואר בפסקה זו בשני דימויים מעולם הטבע – הטל והאריה, המנוסחים בלשון דומה אך שונים עד מאד זה מזה. מה מאפיין את זיקת ישראל לעמים בדימוי הראשון, ומהו טיב זיקה זו בדימוי השני? כיצד ניתן לבאר את הסתירה בין הדימויים?


למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"

Volver al capítulo

חזון הר הבית

 

בראש פרק ד' מופיע החזון הנשגב על הר הבית באחרית הימים, שהשפיע עמוקות על התרבות האנושית והיווה לה מקור השראה לאורך הדורות. חזון זה מופיע גם בנבואת ישעיהו (פרק ב'), והוא מנבא על שלום עולמי, עליית כל הגויים לירושלים והתאחדותם תחת מלכות ה' (א-ה). חלקו השני של הפרק כולל כמה נבואות הכוללות בין השאר נבואת נחמה העוסקת בקיבוץ גלויות וחידוש מלכות בית דוד, ודברי עידוד ונחמה על יושבי ירושלים (ו-יד).

א. חזון אחרית הימים כולל בתוכו, בנוסף לגאולת ישראל, את ישועת העולם כולו. עקבו אחרי השלבים השונים של החזון, שימו לב של מי היוזמה לעלות אל הר הבית, ומהו תפקידו בכל שלב של החזון.

ב. התיאור רומז לאירועים מרכזיים מדברי ימי עם ישראל ומן ההיסטוריה האנושית: מגדל בבל ותוצאותיו, מתן תורה על הר סיני, העליה לרגל למשפט בדברים י"ז, ח-יא. כיצד מעמיקים הרמזים הללו את הבנת הנבואה?

ג. חזון הר הבית ניצב במרכזו של ספר מיכה, ונקשר לנבואות שלפניו ושלאחריו. שימו לב לסמיכות הפרשיות לחתימת הנבואה בפרק ג' וחשבו כיצד תורמת סמיכות זו להבנת משמעותה של נבואת החורבן בפרק ג'. בחנו גם את התנועה של ה' ביחס לירושלים המתוארת בתחילת הספר (א',ב-ג) לעומת התנועה בנבואתנו, וחשבו מה משמעותה של היפוך התנועה.

ד. בפסוקים ט-י מופיעות שתי קריאות שקורא מיכה על בת ציון, ובמרכזן דימויה ליולדת אחוזת רעדה ופחד. עמדו על הסתירה בתפקיד הדימוי בשתי הקריאות. ניתן להסביר את הסתירה בין הקריאות כפולמוס בין מיכה (י) למתנגדיו (ט), על רקע המאבק בין יהודה לאשור בימי חזקיהו. נסו לעמוד על שורש המחלוקת בין שתי העמדות: על מה נסמכים המתנגדים, ומדוע חולק עליהם מיכה? ראו גם את הטענות שציטט מיכה לעיל ג',ה,יא.


למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"

Volver al capítulo

Menorah and Oil Miracles in Tanakh

The Hanukka lights are reminiscent of the miracle of the pure olive oil for the Menorah lit in the Beit HaMikdash.

Let’s have a look at the Menorah (candelabrum) and lights of the Mikdash, as well as miracles relating to oil and to a menorah in Tanakh.

While Bnei Yisrael set out from Egypt on their journeys through the desert, God accompanied them with a pillar of fire at night (Exodus 13,21; Nehemiah 9, 12; Psalms 109, 39).

The Book of Shemot lists various instructions for constructing the Mishkan and its vessels. The seven-branched golden Menorah is described in detail, with seven branches and cups resembling almond blossoms (Exodus 25, 31-40).  A few verses before, God says “build me a Mikdash, and I will Dwell in their midst” (Exodus 25, 8).

Perhaps symbolically reminiscent of this, the Menorah in the Mikdash is to be lit with pure olive oil from evening until morning, continually (Leviticus 24, 1-4).

The Book of Bemidbar describes Aharon the Kohen Gadol, lighting the seven - branched Menorah as the part of the culmination of setting up the Mishkan (Numbers 7; 8, 1-4).

It appears that in the Mishkan at Shiloh during the days of Eli, the lights of the Mikdash were burning from evening until morning, as mentioned earlier.  Young Shmuel first experiences prophecy “when the Lamp of God had not yet gone out…in the sanctuary of God, where the Ark of God was” (I Samuel 3, 1-4).

When King Shlomo builds the First Beit HaMikdash, he seems to set up ten golden Menorahs in the Mikdash (I Kings 7, 49).

We see a Menorah, oil, and miracles in the stories of Elisha the Prophet.

Previously, Elisha’s teacher and mentor Eliyahu told a starving woman that her jug of flour and small cruse of oil would (miraculously) last to sustain her for the duration of the long and terrible drought in Israel (I Kings 17).

After Eliyahu’s death, Elisha is at the center of a series of narratives. One such story relates how the wife of one of the Bnei HaNeviim (prophetic apprentices) is about to witness her sons being taken away by ruthless creditors. She calls to Elisha for help, and he tells her to borrow containers and then close her doors. For this hidden miracle, Elisha tells her to keep pouring her jug of oil into all of the containers. Miraculously, there is enough oil to sell and pay off the creditors.

Immediately following is a story of the Shunnamite woman who asks her husband to make an attic guest room for the “holy man of God” (Elisha) who often passes through and whom she invites for meals. Part of her hospitality involves arranging for a candelabrum (menorah), in addition to a bed, chair and table. The miracle in this story is one of the birth of a son – and his subsequent revival behind closed doors and after prayer to God.  (II Kings 4).

Much later on, in the period of the Return to Zion, there seems to be a miracle of oil on a national level. The prophets Haggai and Zekharya recount the agricultural and economic troubles of those beginning to return to Israel after the long exile. Now that they have begun building the Second Beit HaMikdash, though, there will be a positive turnaround – and God is with them (Haggai 1-2; Zechariah 8,9-17).

Haggai mentions that now (the 24th of the Ninth Month – Kislev), when the olive tree harvest is yet to begin, God will bring forth bounty and blessing (Haggai 2, 10-19).

Interrupting Zekharya’s sequence of visions, a prophetic passage that echoes the verse about building the Mikdash from the Book of Shemot (Exodus 25,8), announces to the people of Jerusalem that God will “dwell within your midst” (Zechariah 2, 14-15).

One of the following visions is one of a fantastic scene of a golden seven-branched menorah flanked by olive trees with tubes through which the golden olive oil flows. “It is not by might, nor by force, but by my spirit” – as is emphasized again in Chapter 8, God’s presence “dwells in Jerusalem,”(Zechariah 8,) and the returnees led by Zerubavel will overcome challenges to build the Beit haMikdash (Zechariah 4).

May we enjoy the light and the oil of Hanukka and have courage, strength, and hope this winter.

Volver al capítulo

Pages

x

Lee el Tanaj cómodamente. ¡Instala nuestra App en tu pantalla de inicio!

📲 Instala nuestra App

Toca el botón de Compartir (el icono de un cuadrado con una flecha hacia arriba) en la barra de Safari, desliza hacia abajo y selecciona 'Agregar a la pantalla de inicio'.