"זֶבַח וּמִנְחָה לֹא-חָפַצְתָּ אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי עוֹלָה וַחֲטָאָה לֹא שָׁאָלְתָּ" (תהילים מ', ז)
והנה אמר: "לא חפצת" ו"לא שאלת", ונאמר בירמיה (ז', כב): "כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציאי אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח", והנה מצאנו בתורה (במדבר כ"ח, ב-ג) שמצוה על התמידים להקריבם בכל יום?!
התשובה בזאת השאלה, כי תחילת מצות האל לישראל לא היתה אלא שישמעו בקולו, וכן אמר במרה (שמות ט"ו, כו): "אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה".
וכשהתחילו לחטוא צִוָּה אותם על הקרבנות, על קרבנות היחידים ועל קרבנות הציבור, על קרבנות היחידים שיקריבו אותם החוטאים, ועל קרבנות הציבור צוה שיהיו תמידים בכל יום, לפי שאי אפשר שלא יהיו בכל ישראל רבים חוטאים בכל יום ויהיו רבים בהם שלא ידעו מה הם חייבים מעצמם להקריב, ויהיו קרבנות הציבור כפרה להם בשובם מחטאם.
ואילו לא חטאו ישראל במדבר לא צוה אותם האל יתברך על הקרבנות, כי מתחילה לא צוה אותם עליהם, כמו שאמר ירמיה (ז', כג) בסוף הפסוק ההוא: "כי אם את הדבר הזה צויתי אותם לאמר שמעו בקולי".
וכן בעשרת הדברים שהם כוללים כל התורה אין בהם זכר לקרבנות.
אם לא יחטא איש איננו צריך לקרבן, והוא טוב לפני ה' יתברך יותר מאותו החוטא ומקריב, כמו שאמר שמואל (א ט"ו, כב): "החפץ לה' בְּעֹלוֹת וזבחים כִּשְׁמֹעַ בקול ה'? הנה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוב".
וכן אמר בזה המזמור: "זבח ומנחה לא חפצת וגו' עולה וחטאה לא שאלת". "אזנים כרית לי", כלומר, פתחת לי, שאשמע לקולך...
רד"ק - ר' דוד בן יוסף קמחי, חי בדרום צרפת בין השנים 1160-1235. התפרסם כדקדקן על ידי ספרו "מכלול", הרבה לעיין בפילוסופיה ובמדעים. כתב פירוש לתנ"ך לספרי בראשית, נביאים ראשונים, נביאים אחרונים, תהילים ודברי הימים. פירושו עוסק הרבה בענייני לשון, ניקוד, מסורה, ופירוש המילים. הוא עוסק גם בשאלת חיבור הספרים וזמנם של הנביאים, שאלות היסטוריות וגיאוגרפיות, ובויכוחים עם הפרשנות הנוצרית לכתוב.