התורה מספרת לנו במלחמת עמלק שלמשה איש הא-להים יש חולשות אנושיות.

פרקנו עוסק בקרבן מנחה. בשונה מקרבן עולה, קרבן מנחה הוא צמחוני והוא לא עולה כולו לה' אלא נותר ממנו לכהנים.

מנחת סולת (א-ג)

הכתוב פותח במנחה הפשוטה ביותר, מנחת הסולת. למנחה המקריב מוסיף שמן ולבונה המעשירים את הקורבן. האדם מביא את המנחה אל הכהן והוא מקטיר אותה על המזבח. מה שנותר מן המנחה נשאר לכהנים.

מנחות מעובדות (ד-י)

שירת הים - בלי גאוות ניצחון, בלי שלל, בלי ביזה.

פתיחה לתורת הקרבנות (א-ב)

בפרקים הבאים אנחנו עתידים לקרוא על תורת הקרבנות. פרשת ויקרא מתמקדת במקריב את הקרבן, ובסוגי הקרבנות השונים. הפרק פותח ב"וַיִּקְרָא אֶל-מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו", ובקריאה מיידית של סוף ספר שמות בהחלט נראה שה' צריך לקרוא למשה: "וְלֹא-יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד" (שמות מ', לה) (וכך פירש רשב"ם). הקרבן הראשון שספר ויקרא עוסק בו הוא קרבן עולה. לקרבן עולה ניתן להביא שלוש סוגים של קרבנות: מן הבקר, מן הצאן ומן העוף.

קרבן עולה מן הבקר (ג-ט)

ה' לא הכניס את בני ישראל בדרך הקצרה לכנען כדי שיפסיקו להיות בני חסותם של מצרים. 

החושן הוא לוח הנושא את שמות שבטי ישראל ונועד להזכיר את ישראל לפני ה'. החושן הוא גם כלי לאורים ולתומים שבעזרתם מתבצעת השאלה בה'. מה הקשר בין שני תפקידי החושן?

"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת..." (שמות ל"ח, כא)

 

מדרש אגדה (בובר) שמות פרשת פקודי פרק לח

"אלה פקודי המשכן משכן העדות" - ולמה אמר משכן שני פעמים?

לפי שנתנבא משה רבינו עליו השלום שיחרב בית ראשון ובית שני,

ואמר אחריו "העדות", להורות על בית שלישי שלא יחרב, ולא ינתץ לעולם.

לפי שהוא בנין מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, מה הוא קיים, אף בנינו קיים,

כמובן שאין ברצוננו שבגדי הכהן הגדול יקרעו, אבל מדוע נדרש ציווי ספציפי בעניין המעיל?

הציווי על הקמת המשכן (א-טז) והקמתו (יז-לג)

ה' מדבר אל משה ואומר לו שבא' בניסן יש להקים את המשכן. הקמת המשכן, כוללת הנחת כלי המשכן במקומם: את הארון, השולחן, המנורה ומזבח הזהב בקודש, לשים את הפרוכת ואת מסך האוהל ולבסוף גם להקדיש את אהרון ובניו לעבודה במשכן. משה עושה "כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ כֵּן עָשָׂה" (טז) ומקים את המשכן על כל פרטיו.

חנוכת המשכן והשראת שכינה (לד-לח)

בפרקנו מתוארת עשיית בגדי הכוהנים ובגדי הכהן הגדול: "וּמִן-הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי עָשׂוּ בִגְדֵי-שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וַיַּעֲשׂוּ אֶת-בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה" (א) ובסוף הפרק בא סיכום לעבודת המשכן.

עשיית האפוד (ב-ז)

Pages

x