"שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא" (דברים י"ז, טו)

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כ עמוד ב

כתנאי, רבי יוסי אומר: כל האמור בפרשת מלך [שמואל א ח', יא-יז] - מלך מותר בו,

"עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד" (דברים י"ז, ו)

לאמר: שיומת המת על פי שנים עדים כשאין שם יותר, או על פי שלשה אם ימצאון שם שלשה.

יאמר הכתוב: כאשר הוגד לך ושמעת, תדרוש הדבר היטב על פי כל העדים הנמצאים שם.

והנה אם שמענו שעבר בפני שלשה, נשלח בעבורם ויבואו לבית דין ויעידו כולם,

והוא הדין למאה,

כי בשמענו דברי כולם יתברר האמת,

ואם לא היו שם יותר או שהלכו להם ואינם נמצאים שם, בשנים די.

במרכז הפרק, הדורש מאתנו לזכור את תלותנו בה' גם במצבים של שובע ושגשוג, מוזכר הציווי על ברכת המזון שמטרתה לדאוג להזכיר לנו בדיוק את זה.

"וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל" (דברים י"א, כט)

בספר דברים מוזכרת עשיית ארון העץ על ידי משה אך לא בספר שמות. באותו אופן, התגלות י"ג המידות המופיעה בספר שמות אינה מוזכרת בספר דברים. דומה שההבדלים נובעים מהמהות השונה של הספרים. ספר שמות עוסק בהתגלות והשראת שכינה ואילו ספר דברים בנתינת המצוות והחוקים.

"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ" (דברים י', יב)

יש ב' הדרגות שחפץ ה' מישראל עשות והם זו למעלה מזו: 

א' היא היראה, 

למעלה ממנה האהבה.

ואמר להם שאינו מבקש מהם כי אם היראה.

וטעם הדבר היא לפי שהיראה תסובב אתכם "ללכת בכל דרכיו",

"וְשָׁמַרְתָּ אֶת-הַמִּצְוָה וְאֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם" (דברים ז', יא)

אשר אנכי מצוך היום לעשותם -
דרשו רבותינו זכרונם לברכה (עירובין כב א):
היום לעשותם ולא היום ליטול שכרם, היום לעשותם ולא למחר לעשותם.
והכוונה: כי העולם הזה זמן המעשה ולא זמן השכר,
והעולם הבא זמן השכר ולא זמן המעשה.

I will drive out nations from your path and enlarge your territory; no one will covet your land when you go up to appear before the LORD your God three times a year.

Shemot 34:24

"אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ... בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי ה' לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת... לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב" (דברים ט', ד-ה)

יש לשמור את מצוות ה' בעקבות מעשיו (א-ט)

משה מצווה את העם לאהוב את ה' ולשמור את מצוותיו. כדי שזה יקרה צריך להכיר את מעשי ה' הגדולים, ולכן משה מזכיר את מה שארע במצרים ובמדבר. מתוך כך יש לשמור את מצוות ה', ובתמורה לכך: "תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" (ט).

טיב הארץ (י-יב)