גדול השלום שאפילו בשעת מאבק שיש בו כוח ואיבה – יש לחפש את השלום.

"וְכִי יִהְיֶה אִישׁ שֹׂנֵא לְרֵעֵהוּ וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ וָמֵת וְנָס אֶל אַחַת הֶעָרִים הָאֵל" (דברים י"ט, יא)

ילקוט שמעוני תורה פרשת שופטים רמז תתקכ

כי יהיה איש שונא לרעהו וארב לו -

מכאן אמרו:

עבר אדם על מצוה קלה סופו לעבור על מצוה חמורה, 

אם עבר על מצות "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא י"ט, יח) 

סופו לעבור על "לא תקום" ועל "לא תטור" (שם)

דיני המלחמה בעצם אינם עוסקים במלחמה. הם עוסקים בחשיבות השלום, הצמיחה וחיי השגרה כנקודת המוצא של הלחימה.

זבח הפסח, שבמקורו היה שייך לבית הפרטי, מקבל לקראת הכניסה לארץ משמעות לאומית והמוקד שלו עובר מן הבית אל בית ה'.

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" (דברים ט"ז, יח)

"לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ" (דברים י"ט, יד)

אזהרה שלא ישנה תחום החלוקה שחלקו הנשיאים את הארץ לשבטים או ליחיד מהם.

ועל כן אמר "אשר גבלו ראשונים" - הם אלעזר הכהן ויהושע בן נון ונשיאי המטות, ולכך הזכיר "בנחלתך אשר תנחל". 

"בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת. כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (דברים י"ד, א-ב)

One of the most fascinating incidents in our parasha is the show of obedience of the Israelites to two opposite Divine commandments. The first commandment was to donate raw materials for the purpose of erecting the Tabernacle, while the second commandment was to stop bringing donations, because, it turned out, the people’s generosity exceeded what was needed. The second commandment makes clear that the response to the original call for donations was immediate and overwhelming.

התורה מאריכה ושונה במצוות הצדקה, ללמד אותנו למעשה - להרחיב ולצאת מגדרנו בנתינת צדקה ובסיוע לחלש.

פרקנו מחדש כי בנוסף לבניית מקדש המאפשר שכינת ה', ישנו מקום שאותו יבחר ה' לשכינתו. שתי הדרכים הללו יכולות להתקיים כל אחת בפני עצמה, אך רק בבית הבחירה הן שתיהן נפגשות.