בשני אירועים בהם חסרונו של מנהיג מרכזי הביא את העם למרידה מסוכנת, עמד שבט הלוי בפרץ ופגע בחוטאים. מתוך כך זכו הלויים למעמד מיוחד של מנהיגות ציבורית, כל זאת מתוך מטרה שידאגו לקרבת העם אל ה' בכל עת, גם במקרים של אובדן המנהיג.

"אֵלֶּה הַמִּצְוֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד־מֹשֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעַֽרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחֽוֹ" (במדבר ל"ו, יג)

 

בסוף ספר ויקרא לא כתיב אלא "אלה המצוות" (ויקרא כ"ז, לד), ולא כתיב 'והמשפטים', אף על גב שגם בספר ויקרא כתיב הרבה דיני ממונות. 

אלא 'משפטים' משמע כאן חקירות היוצא מי"ג מידות,

ובהר סיני עוד לא ניתן דרך החקירות אלא למשה ולזרעו

ורק בערבות מואב הואיל משה באר התורה כולה על פי דרך הפלפול והחקירות.

 

 

 

הביטוי בו משתמש ה' לדחיית בקשתו של משה - "רב לך" (כו) - משלב בתוכו דחיה וביקורת על שאיפותיו הגדולות של משה, יחד עם ההבהרה כי הוא מיצה את תפקידו כמנהיג העם

"וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה כִּי אִישׁ בְּנַחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת מַטֵּה אָבִיהָ תִּהְיֶה לְאִשָּׁה לְמַעַן יִירְשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלַת אֲבֹתָיו" (במדבר ל"ו, ז-ח) 

 

פרקנו ממשיך בתיאור ההכנות לכניסה לארץ, ועוסק בערי הלויים ובערי המקלט.

ערי הלויים (א-ח)

"וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ. וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ כִּי אֲנִי ה' שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ל"ה, לג-לד)

 

"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים לְמַטֵּה יְהוּדָה כָּלֵב בֶּן־יְפֻנֶּֽה, וּלְמַטֵּה בְּנֵי שִׁמְעוֹן שְׁמוּאֵל בֶּן עַמִּיהוּד..." (במדבר ל"ד, יט-כ)

 

ואלה שמות האנשים - השבטים ונציגיהם נקראים כאן בשמם לצורך חלוקת הארץ, והדבר ראוי לתשומת לב: כדרך שהשבטים מנויים כאן, כן נטלו את חלקם בארץ; כי בסדר הזה - מדרום לצפון - התיישבו השבטים בארץ זה בצד זה וזה אחר זה.

"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן, זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ" (במדבר ל"ד, ב)

 

לפי שהרבה מצוות נוהגות בארץ ואין נוהגות בחוצה לארץ,

הוצרך לכתוב מצרני גבולי רוחותיה סביב,

לומר לך מן הגבולים הללו ולפנים המצוות נוהגות.

 

 

 

"וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" (דברים ח', י)

 

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כ עמוד ב

דרש רב עוירא... :

אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא:

רבונו של עולם, כתוב בתורתך "אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד" (דברים י', יז),

והלא אתה נושא פנים לישראל, דכתיב: "ישא ה' פניו אליך" (במדבר ו', כו).

אמר להם: וכי לא אשא פנים לישראל?

Pages

x