בפרקנו יש שני סיפורים על ממלכת ישראל. ולאחריהם הכתוב חוזר לעסוק בממלכת יהודה.

הסיפור הראשון (א-ו)

האישה השונמית, שעליה כבר שמענו בפרק ד', עזבה את הארץ לשבע שנים בעקבות המלצת אלישע. לאחר שבע שנים האישה חוזרת אל הארץ והיא מגלה לפתע כי כל רכושה נלקח. האישה ממהרת להגיע אל מלך ישראל, וזה בדיוק מדבר עם גיחזי על אודות האישה הזו. המלך רואה את האישה ושואל לשלומה. האישה מסבירה לו את המצב והוא מיד מצווה על אחד הסריסים: "הָשֵׁיב אֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ וְאֵת כָּל תְּבוּאֹת הַשָּׂדֶה מִיּוֹם עָזְבָה אֶת הָאָרֶץ וְעַד עָתָּה" (ו).

נבואת אלישע (א-ב)

שליח מלך ישראל מגיע אל אלישע (בפרק הקודם). אלישע מכריז כי המצור והרעב עומדים להיפסק: "וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע שִׁמְעוּ דְּבַר ה' כֹּה אָמַר ה' כָּעֵת מָחָר סְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן" (א). השליח לא מאמין לדבריו של אלישע והנביא מנבא לו עתיד לא מזהיר: "וַיֹּאמֶר הִנְּכָה רֹאֶה בְּעֵינֶיךָ וּמִשָּׁם לֹא תֹאכֵל" (ב).

המצורעים (ג-ד)

A number of short verses in Parashat Shoftim deal with basic, foundational issues in the development of the Oral Torah and halakhic rulings:

בפרקנו ישנם שלושה סיפורים: סיפור ראשון על גרזן; שני על שביית הגדוד הארמי; ושלישי על המצור בשומרון. נציין כי הסיפור השלישי שבפרקנו הוא רק הפתיחה לסיפור המרכזי שנמצא בפרק הבא.

הסיפור הראשון: הצפת הגרזן (א-ז)