כפי שמובא בכותרת הספר, מיכה המורשתי ניבא בימי יותם, אחז וחזקיהו, מלכי יהודה, כלומר במאה השמינית לפנה"ס, בעת עליית ממלכת אשור. מיכה הוא אחד מארבעת הנביאים שהתנבאו באותו הפרק: ישעיהו, הושע, מיכה ועמוס. אמנם בכותרת הספר מובא שמיכה חזה על שומרון ועל ירושלים, אך שומרון נזכרת במפורש רק בפרק א'.

התגלות לקראת פורענות (ב-ה)

תגובת יונה (א-ד)

בסוף הפרק הקודם ה' מחל לאנשי נינוה לאחר ששבו ממעשיהם הרעים. יונה כועס על החלטתו של ה' "וַיֵּרַע אֶל־יוֹנָה רָעָה גְדוֹלָה וַיִּחַר לוֹ" (א) והוא מסביר שבגלל מידת הרחמים של ה', הוא ברח מהשליחות הראשונה: "כִּי יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה אֵל־חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד וְנִחָם עַל־הָרָעָה" (ב). יונה אף מחריף את תגובתו ואומר: "קַח־נָא אֶת־נַפְשִׁי מִמֶּנִּי כִּי טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי" (ג). ה' עונה ליונה: "הַהֵיטֵב חָרָה לָךְ" (ד).

הקיקיון (ה-יא)

השליחות השנייה (א-ד)

לאחר כישלון השליחות הראשונה, שוב שולח ה' את יונה לנינוה: "קוּם לֵךְ אֶל־נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת־הַקְּרִיאָה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ" (ב). בניגוד לפעם הקודמת בה יונה ברח, הפעם יונה מציית לה': "וַיָּחֶל יוֹנָה לָבוֹא בָעִיר מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת" (ד).

תגובת אנשי נינוה (ה-ט)

יונה במעי הדג (א-יא)

ספר יונה שונה משאר ספרי תרי עשר. אחד עשר הספרים האחרים כוללים בעיקר נבואות ואילו ספר יונה מביא סיפור פרוזאי על הנביא יונה ובריחתו מה' ומתפקיד הנביא.

הבעיה: יונה בורח מה', סערה בים (א-ד)

ספר עובדיה הוא הקצר ביותר בתנ"ך וכולל פרק אחד בלבד. הנבואה כולה עוסקת ביחסי אדום ויהודה. בספר אין מידע ברור שיכול לשפוך אור על זמנו של הנביא. חז"ל זיהו את הנביא עובדיה עם "עובדיה אשר על הבית" (מל"א י"ח, ג). רוב החוקרים משערים שעובדיה חי בימי החורבן ואולי אף ראה את חורבן הבית בעיניו, ועל כן הוא ניבא על אדום שסייעו להחריב את המקדש כפי שעולה ממקומות אחרים (תהלים קל"ז, ד; איכה ד', כא). מכיוון שבנבואה אין אזכור מפורש לחורבן העיר והמקדש, אין הכרח לזיהוי זה, אם כי הוא סביר בהחלט.

התנהלות אדום (א-יד)

המראה החמישי (א-ו)

המראה הרביעי (א-ג)

כמו בפרק הקודם, גם המראה הזה נפתח בכותרת "כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי ה'". ה' מראה לעמוס "כְּלוּב קָיִץ" והכוונה סל (=כלוב) של פירות קיץ, כמו תאנה. פירות הקיץ מייצגים את הקץ שיבוא על עם ישראל "בָּא הַקֵּץ אֶל־עַמִּי יִשְׂרָאֵל לֹא־אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ". כמו במראה השלישי, עמוס לא מגיב למראה.

תוכחה ופורענות (ד-י)

Estos materiales fueron publicados en el Jumash producido por la Editorial ‎Ner, www.kehot.com.ar    
Reproducido con autorización de Editorial Ner [email protected]   ‎
Copyright, derechos reservados y reproducción prohibida de los mismos

El relato de la venta de Iosef está basado en una trama humana y una tendencia Divina que conducen al pueblo de Israel al exilio egipcio. La mutua reciprocidad que se reveló en el final del relato, preparó al pueblo para el exilio.

El caso de Iosef y sus hermanos se compone de tres planos, uno delante del otro. En el primer plano, el exterior, se desarrolla ante nosotros una trama humana llena de instintos y tensiones entre los hermanos. Una trama que se inicia con una crisis y separación y concluye con reconciliación y unión.