בלב מזמור נ"ז המלווה תחושת אימה וחרדה, מתחולל מהפך מפתיע. לא בקשת נקם מאויביו בפי דוד, ואף לא בקשת הצלה מידם אלא דבר מה אחר לחלוטין המעורר השתאות ותדהמה.

"באלהים אהלל דבר" (יא) אומר דוד ומלמדנו כי צריך להלל את אלוקים גם על מידת הדין.

מבנה של מזמור אינו מבנה אומנותי סטטי. המבנה הוא תרשים למסע הנפש של המתפלל. 

מזמור נ"ה עוסק בהצלת המשורר מאויביו ובביטחונו החזק ואמונתו האיתנה בה'. במהלך השיעור נעיין בעולמו הפנימי של המזמור ונתבונן גם במקבילה לספר ירמיהו. עוד נשווה בין המזמור למזמור נ"ד הסמוך לו תוך כדי התמקדות בשמות ה' השונים המופיעים במזמורים באורח כמעט זהה, מהם נלמד על ההתקדמות האמונית שחלה במזמורנו. לבסוף נעמוד על עניינו של רצף המזמורים 'למשכיל' (נ"ב-נ"ה).

מדרש ובו פסוק ממזמורנו חושף את האיזון שאליו שואפת ההלכה בכל הנוגע לתפילה. מצד אחד על האדם לפנות אל האל לאורך היום, אך מצד שני אין ציפייה שהתפילה תשתלט על סדר היום של האדם.

"מי יתן לי אבר כיונה" (ז) אומר המשורר ומבקש לברוח הרחק אל המדבר. מנהיגים רבים בהיסטוריה ביקשו לפרוש. קצה נפשם במאבקים הבלתי פוסקים. ומטבע האדם, ככל שהיריב היה קרוב יותר – כך רדיפתו כואבת יותר.

אני משתדלת לומר את פרקי תהילים, לא ללמוד אותם. רק כך אני מרגישה שגם אני יכולה, בשעות של קושי, לפנות בתחינה לבורא העולם ולבקש רחמים: "הַאֲזִינָה אֱלֹהִים תְּפִלָּתִי וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתִי" (ב).

מזמור זה הוא מזמור תלונה או תוכחה על הרשעים והמצב העגום שבעם, מקביל למזמור י"ד. המזמור נפתח בכותרת "לַמְנַצֵּחַ עַל מָחֲלַת מַשְׂכִּיל לְדָוִד" (א).

המצב העגום (ב-ד)

מזמור זה עוסק ביחס שבין הצדיק והרשע. המזמור נפתח בכותרת "לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לְדָוִד. בְּבוֹא דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי וַיַּגֵּד לְשָׁאוּל וַיֹּאמֶר לוֹ בָּא דָוִד אֶל בֵּית אֲחִימֶלֶךְ" (א-ב).

תוכחה לרשע ועונשו (ג-ז)