מזמור ס"ג מתאר את תפילתו של דוד המלך בזמן שהוא נמצא במדבר יהודה. דוד נכסף לה' ומבקש את קרבתו, הוא מבקש לראות את ברכת ה' במקדשו, לחוש בדבקות האלוקית ולשמוח כמלך עם ה'. במהלך השיעור נעיין בעולמו הפנימי של המזמור ונעמוד על הקשרים שבינו לבין המזמורים הסמוכים. עוד נתבונן על הקשרים שבין המזמור לבין התיאור על מרד אבשלום, המופיע בספר שמואל, ונראה כיצד המזמור מתאר את הסיפור מזווית אחרת, חיובית יותר.

מזמור ס"ב מתאר את הביטחון של המשורר בה' וכיצד הוא עובר מהחוויה האישית שלו לחנך את כל עם ישראל לבטוח בה'. במהלך השיעור נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מזמור ס"א הסמוך לו ונעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים.

העונש המדוייק שניתן לאדם, מיצוי הדין ב"מידה כנגד מידה", מלמד את האדם שאין העונש בא באקראי אלא בהשגחה אלוקית וזהו עצמו חסד אלוקי גדול המביא את האדם לתיקון דרכיו.

"אַךְ לֵאלֹהים דּוֹמִּי נַפְשִׁי כִּי מִמֶּנּוּ תִּקְוָתִי
 אַךְ הוּא צוּרִי וִישׁוּעָתִי מִשְׂגַּבִּי לֹא אֶמּוֹט" (ו-ז)

ניגון חב"ד לתהילים בעיבודו של נאור כרמי, מתוך פרוייקט 'צמאה'.

מזמור ס"א עוסק בתפילה מהגלות, מקצה הארץ. המשורר מתפלל לשוב מהצרות בגלות לארץ ישראל. הוא מבקש לראות את הקמת המלכות ושהמלך יצליח לדורות והוא מבטיח לקיים שם את נדריו. במהלך השיעור נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מזמורים סמוכים ובקשרים שבינו לבין מקורות אחרים ונעיין בתהליך שמוצג במזמורים ס"א-ס"ד.

דוד מבקש לגור לעולמים בבית א-לוהים ולחסות בסתר כנפיו, ובעצם מבקש בכך שהוויתו לעולם תהיה קשורה באל, בחייו ולאחר מותו. כיצד זה אפשרי? 

האזור הגאוגרפי שבו נלחמים דוד וגיבוריו (גיא מלח = בקע ים המלח) מסמל את המצוקה וחוסר האונים, שדווקא מתוכם עולה תפילת בקשה עם ציפייה לישועה.

איך מודדים ניצחון? האם על ידי השוואה בין הציפיות לפני היציאה לקרב לבין התוצאות? או אולי על פי מצבו הפיסי והנפשי של האויב? דוד המלך במזמור שלפנינו מציע שלושה מדדים אחרים לקביעת הניצחון.

ניצחון אנושי כולל ומקיף לא ניתן להשגה בידי אדם. רק כאשר ה' מוביל את המלחמה, והוא שמביס את הצרים, ניתן לתאר מצב של ניצחון אמת.