La Torá nos prohibió plantar diferentes tipos de plantas en el mismo lugar. Debe haber una distancia al sembrar.

El diezmo de los años 1, 2, 4 y 5 después de la Shemitá, el diezmo era guardado para el dueño de la cosecha y era comido por él en Jerusalén. Maaser Shení.

Al plantar un árbol en la Tierra de Israel durante los 3 primeros años se prohíbe comer u obtener algún beneficio de sus frutos. Prohibición de Orla. Neta Rebay: las frutas del cuarto año son sagradas para Di-s.

Aquel que tiene un campo, huerta o viñedo debe compartir su riqueza con los pobres. Uno de los regalos destinados a los pobres es Peah, dejar un rincón de la cosecha para los pobres.

Cada 7 años debemos dejar descansar la tierra y renunciar a su propiedad. Esto nos recuerda que la tierra pertenece a Di-s y sus frutos dependen de él. Hay permisos especiales.

"לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים לְדָוִד" (תהילים ס"ט, א)

"למנצח על שושנים..." - הנה רבותינו ז"ל פירשו מזמור זה על בני הגליות, ויתכן לפי דרכם זה יכלול בו כל ארבעה גליות כאשר נבאר בסעיתא דשמיא.

ואומרה כי ייחס הדבר אל השושנים על כי שתים הן בחינות השושנה: אחד בגוון ואחד בריח, והוא כי רבותינו ז"ל בכל מקום מייחסים השושנה אל האודם, כמאמרם ז"ל (שיר השירים רבה ז ו) על "סוגה בשושנים" (שיר השירים ז', ג) ובמקומות אחרים, והוא על כי סתם שושנה אדומה, שנית בחינת ריחה כי טוב.  

"ואני תפילתי לך ה' עת רצון אלוהים ברב חסדך ענני באמת ישעך" (יד)

מזמור ס"ח הוא ללא ספק שיר תהילה לקב"ה על גבורתו הגדולה ועל ניסיו הגלויים לאורך ההיסטוריה. אך יחד עם זאת, לעומת מה שמצטייר בתחילתו, מסתבר שיש מקום משמעותי למעשי האדם. האמונה בה' היא זו שעומדת בבסיס הכל, אך היא אינה מנטרלת את הקפיצה למים, את ההתנדבות ואת חירוף הנפש.