בפרקים ט"ו-כ"א מופיע מחזור הויכוחים השני בין איוב לבין רעיו. בפרקים ט"ז-י"ז מובא מענה איוב לאליפז.

איוב מוכיח את רעיו (א-ו)

איוב בא בטענות כלפי רעיו: "שָׁמַעְתִּי כְאֵלֶּה רַבּוֹת מְנַחֲמֵי עָמָל כֻּלְּכֶם" (ב), כלומר דברי הנחמה שלכם הם חסרי תועלת. איוב אומר שגם הוא יכול היה לומר דברי נחמה, אילו רק היה במצב הזה: "גַּם אָנֹכִי כָּכֶם אֲדַבֵּרָה לוּ יֵשׁ נַפְשְׁכֶם תַּחַת נַפְשִׁי אַחְבִּירָה עֲלֵיכֶם בְּמִלִּים וְאָנִיעָה עֲלֵיכֶם בְּמוֹ רֹאשִׁי" (ד).

בפרקים ט"ו-כ"א מופיע מחזור הויכוחים השני בין איוב לבין רעיו. בפרקנו מובאים דברי אליפז לאיוב.

תוכחה לאיוב (א-טז)

בפרקים ד'-י"ד מופיע מחזור הויכוחים הראשון בין איוב לבין רעיו. בפרקים י"ב-י"ד מובא מענה איוב לצופר.

מדוע ה' נטפל לאדם? (א-ו)

איוב ממשיך את הטענה מהפרק הקודם ותוהה מדוע ה' נטפל לאדם ומעניש אותו, אם האדם הוא יצור חלש ולא חשוב: "אָדָם יְלוּד אִשָּׁה קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז. כְּצִיץ יָצָא וַיִּמָּל וַיִּבְרַח כַּצֵּל וְלֹא יַעֲמוֹד. אַף עַל זֶה פָּקַחְתָּ עֵינֶךָ וְאֹתִי תָבִיא בְמִשְׁפָּט עִמָּךְ" (א-ג).

גורל האדם (ז-כב)

בפרקים ד'-י"ד מופיע מחזור הויכוחים הראשון בין איוב לבין רעיו. בפרקים י"ב-י"ד מובא מענה איוב לצופר.

הרעים לא טוענים כלפי האל (א-יט)

"אֶשְׂחַק אֲלֵהֶם לֹא יַאֲמִינוּ וְאוֹר פָּנַי לֹא יַפִּילוּן" (איוב כ"ט, כד) 

 

"אשחק" - כאשר הייתי משחק אליהם לא האמינו בעצמם שאני שוחק אליהם כי היה הדבר זר להם לגודל חשיבותי.

"ואור פני" - ועם כי שחקתי אליהם עם כל זה לא היו מגרעין ומחסרין זוהר פני להגיס דעתם עמדי להקל בכבודי להכות מאור פני.

 

 

 

בפרק כ"ט נזכר איוב בימיו הטובים והמוארים והוא מתאר את עוצמתו הרבה שנווטה לעשיית טוב וחסד בעולם. בפרק כ"ב מתאר אליפז את מה שהוא זוכר מימי עוצמתו של איוב, כיצד התנהג איוב בעריצות וגרם לסבל רב לאחרים. אז מי צודק בעצם?

האדם הצליח בכוחו לפרוץ את גבולות הטבע ולכבוש את העולם, אבל החכמה, כך אומר איוב, לעד תישאר מחוץ להישג ידו. התשובות לכל התהיות נמצאות רק אצל האלוקים.

איוב לא מוכן לשחק את המשחק של הצדקת האל בכל מחיר, והוא יוצא נגד הרֵעים שלא מסוגלים לדרוש מאלוקים מענה על חוסר הצדק. הוא לעומתם לא מוכן לזייף ולהתחנף. הקב"ה, לדידו, רוצה אנשים ישרים ואמיצים שלא נרתעים לומר את האמת, גם אם היא קשה.

"חַי אֵל הֵסִיר מִשְׁפָּטִי וְשַׁדַּי הֵמַר נַפְשִׁי" (איוב כ"ז, ב) 

 

"חי אל" - שבועה היא כי באמת הסיר את משפטי

ומכאן דרש ר' יהושע שמאהבה עבד איוב את המקום

אין אדם נודר בחיי המלך אלא אם כן אוהב את המלך.

 

 

 

כחלק מהוויכוח עם בלדד מוכיח לו איוב שגם הוא מכיר את גדולתו של הקב"ה על בוריה וכי זה בכלל לא העניין. בין שלל תיאורי גדולת ה' אומר איוב "תולה ארץ על בלימה" (ז) – נעיין בדרשת חז"ל על הפסוק.

Pages

x